סיכום בעברית בהיקף 1,196 מילים של המאמר:
Scoones, I. (2016). The politics of sustainability and development. Annual Review of Environment and Resources, 41(1), 293–319. https://doi.org/10.1146/annurev-environ-110615-090039
לרכישת הסיכום
ארעה שגיאה
תקלה זמנית במערכת התשלום, אנא נסה שוב במועד מאוחר יותר
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת כמה רגעים
הפוליטיקה של קיימות ופיתוח
בשנת 2015 הסכים העולם על 17 יעדי פיתוח בר-קיימא ועל הסכם אקלים חדש. נדמה היה שנוצרה הסכמה רחבה. אבל מי שמביט מקרוב מגלה שמאחורי אותן מילים נחמדות מסתתרות מחלוקות עמוקות: מה בעצם משמעות היעדים, מי ייהנה מהם ומי יישא באחריות להשגתם.
המונח "קיימות" התחיל את דרכו בניהול יערות באירופה במאה ה-18, ובסוף שנות ה-80 התחבר לרעיון הפיתוח. מאז הוא משמש שפה משותפת למדענים, לקובעי מדיניות ולשחקנים בעלי אינטרסים שונים מאוד. אולי דווקא העמימות הזאת מסבירה את הצלחתו, ואולי היא גם מסתירה משהו. כשאומרים ש"צריך לעבור לקיימות", לאן בדיוק עוברים, ומי מחליט על הכיוון?
המאמר מציע לקרוא את השאלות האלה דרך עדשה שהדיון הציבורי נוטה להתעלם ממנה. מהי הפוליטיקה של הידע, כלומר מי מנסח את הבעיה ומי קובע מה נחשב פתרון לגיטימי? ומהי הפוליטיקה של האינטרסים, כלומר אילו בריתות נבנות בעד שינוי או נגדו? החוקרים סוקרים ספרות בין-תחומית רחבה, ובוחנים מה קורה כשטכנולוגיה, שווקים, מדינות ואזרחים נשלפים כל אחד כמנוע השינוי המיוחל. לכל אחד מהם יש מצדדים נלהבים ומבקרים חריפים.
בדרך נשאלות שאלות לא נוחות. האם מחסור בטבע הוא עובדה פשוטה, או שהוא תלוי באופן שבו אנחנו מייצרים, מחלקים וצורכים? האם אפשר לשנות מערכת שלמה בלי לשאול מי מרוויח ממנה היום? ומה קורה כשמדינה חזקה מקדמת שינוי, אבל לא בדרכים דמוקרטיות?
המאמר מביא גם כלים תיאורטיים מפוקו, גרמשי, הארווי ופולני כדי להבין איך כוח פועל מאחורי הקלעים של מה שנראה כשיח טכני. מי שרוצה להבין למה הדרך ליעדי הקיימות כל כך מסובכת, ומה נדרש כדי לבחון אותה אחרת, ימצא כאן מסגרת חדשה לחשוב דרכה.
טעימה מתוך הסיכום
מבוא
בשנת 2015 התחייב העולם ל-17 יעדי פיתוח בר-קיימא ונחתם הסכם אקלים חדש, אך מאחורי ההסכמה מצויה מחלוקת על משמעות היעדים, על מי ייהנה מהם ועל מי תוטל האחריות. המאמר טוען שהפוליטיקה של קיימות ופיתוח היא מרכזית, ושהדיון בהן התמקד בממדים טכניים-כלכליים בעוד הפוליטיקה נותרה מובלעת. הוא סוקר ספרות בין-תחומית ומתמקד בפוליטיקה של ידע (כיצד מנוסחות בעיות ונקבעים יעדים) ובפוליטיקה של אינטרסים (כיצד נבנות בריתות בעד שינוי או...
להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,196 מילים
🏷סיכומים נוספים על: אנטוניו גרמשי, אקולוגיה פוליטית, דה-צמיחה, דייוויד הארווי, דמוקרטיה, הגמוניה, חדשנות טכנולוגית, טרנספורמציה, טרנספורמציות לקיימות, יעדי פיתוח בר-קיימא, כוח, כלכלה ירוקה, כלכלה פוליטית, מדינה יזמית, מחסור, מישל פוקו, ממשל, ממשל סביבתי, משאבים, משטרי אמת, משטרי צבירה, משטרי שלטון, עמדות פוליטיות, פוליטיקה, פוליטיקה של ידע, פוליטיקה של קיימות, פיתוח, פיתוח בר קיימא, צבירה באמצעות הפקעה, צדק אקלימי, צדק חברתי, צדק סביבתי, קיימות, קרל פולני, שינוי אקלים, תנועות אזרחיות
🔖סיכומים נוספים בתחום: גיאוגרפיה, כלכלת פיתוח, מדעי המדינה