סיכום בעברית בהיקף 1,440 מילים של המאמר:
Hausknost, D., & Hammond, M. (2020). Beyond the environmental state? The political prospects of a sustainability transformation. Environmental Politics, 29(1), 1–16. https://doi.org/10.1080/09644016.2020.1686204
לרכישת הסיכום
ארעה שגיאה
תקלה זמנית במערכת התשלום, אנא נסה שוב במועד מאוחר יותר
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת כמה רגעים
מעבר למדינת הסביבה? הסיכויים הפוליטיים של טרנספורמציה לקיימות
במשך כחמישים שנה למדו מדינות דמוקרטיות לנהל את הסביבה: הן הקימו משרדים, חוקקו חוקים, הציבו יעדים ואימצו מכשירים כלכליים חדשים. אוויר ומים נקיים יותר ושמורות טבע הם חלק מהתמונה, אבל גם מעט נתונים מטרידים. הפליטות, צריכת האנרגיה וכריית החומרים ממשיכות לעלות, וכדור הארץ מתקרב לגבולות שאין דרך לחזור מהם. השאלה מתי המדינה מפסיקה להצליח ומתחילה להיתקע מלווה את המאמר מראשיתו.
החוקרים מציעים לראות בכך יותר מכישלון של מדיניות מסוימת. הם שואלים אם המדינה המודרנית, על מוסדותיה הדמוקרטיים, על כלכלתה ועל התרבות שמזינה אותה, בנויה בצורה שמקשה עליה לבצע שינוי עמוק במיוחד. האתגר שלפנינו נמדד בהיקף של מעבר היסטורי שאין לו תקדים, וההשוואה שמוצעת לו היא לאחת התמורות הגדולות בתולדות החברה האנושית. כאן נשאלת שאלה לא נוחה: האם אפשר להשיג שינוי כזה בכלים שבהם כבר משתמשים, או שצריך לחשוב מחדש על היחסים בין הדמוקרטיה, הכוח הכלכלי והמשמעות התרבותית?
המאמר פותח גיליון שבו כותבים מכמה תחומים בוחנים את השאלה מזוויות שונות. ביניהם תורת המדינה, כלכלה פוליטית, תיאוריה דמוקרטית, פסיכולוגיה חברתית וניתוח שיח, ויש גם מחקר אמפירי שנשען על סקרים וראיונות. הם דנים בזמן ובפחד, בשפה של ראשי ממשלה, בגבולות הייצוג ובמה שהציבור והאליטות מוכנים לשקול. ההנחה המנחה היא שבכל אחד מהממדים האלה מסתתר חלק מההסבר למה שינוי כה נחוץ נשאר רחוק כל כך.
מה בדיוק מונע ממדינות מצליחות לחצות את הקו, ומה יידרש כדי שיחצו אותו? המאמר מציג את המסגרת המושגית שמאפשרת לשאול זאת בצורה חדשה, ומכנה אחדים מהמכשולים בשם שמסקרן לגלות. מי שרוצה להבין איך חוקרי פוליטיקה סביבתית מנסים לחשוב מעבר לגבולות המדינה הקיימת ימצא כאן נקודת פתיחה מרתקת.
טעימה מתוך הסיכום
מדינת הסביבה והישגיה
לפני כחמישים שנה החלו מדינות דמוקרטיות מודרניות להגיב ללחצים הסביבתיים שהצמיחה התעשייתית המהירה יצרה. בתחילה הוקמו משרדים וסוכנויות לאיכות הסביבה, ונחקקו חוקים לבקרת זיהום אוויר ומים, פסולת וחומרים רעילים. בהמשך התרחבה הפעילות להתערבות עמוקה יותר בזרמי האנרגיה והחומרים: מערכי מחזור, סבסוד טכנולוגיות יעילות, חינוך סביבתי, מחקר והקמת שמורות טבע. לאחרונה שולבו שיקולים סביבתיים בתחומי מדיניות אחרים, נפתחו מנגנוני...
להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,440 מילים
🏷סיכומים נוספים על: אגוניזם, אובדן המגוון הביולוגי, אנרגיה מאובנת, גבולות פלנטריים, דה-פחמון, דמוקרטיה, דמוקרטיה דליברטיבית, הגמוניה, טרנספורמציה, כלכלה פוליטית, מדינה, מדינה ירוקה, מדיניות סביבתית, מדיניות צריכה, מדינת הסביבה, מדינת רווחה, מודרניזציה אקולוגית, ממשל סביבתי, ניאו-ליברליזם, סביבה, עמדות פוליטיות, פוליטיקה, פוליטיקה סביבתית, פוסט-צמיחה, צמיחה כלכלית, קיימות, שינוי אקלים, תיאוריית המדינה, תיאוריית ניהול האימה, תקרת הזכוכית, תרבות
🔖סיכומים נוספים בתחום: כלכלה, מדעי המדינה, סוציולוגיה