סיכום בעברית בהיקף 997 מילים של המאמר:
Marks, J., Copland, E., Loh, E., Sunstein, C. R., & Sharot, T. (2018). Epistemic spillovers: Learning others' political views reduces the ability to assess and use their expertise in nonpolitical domains. Cognition, 188, 74-84. https://doi.org/10.1016/j.cognition.2018.10.003
לרכישת הסיכום
ארעה שגיאה
תקלה זמנית במערכת התשלום, אנא נסה שוב במועד מאוחר יותר
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת כמה רגעים
זליגות אפיסטמיות: היכרות עם עמדותיהם הפוליטיות של אחרים מפחיתה את היכולת להעריך את מומחיותם ולהשתמש בה בתחומים לא פוליטיים
דמיינו שאתם צריכים להחליט למי להאמין בשאלה שאין לה שום קשר לפוליטיקה: האם השמועה על תרופה חדשה נכונה, או האם כדאי להקשיב לעצת השקעה. לפניכם שני אנשים. על אחד מהם אתם יודעים שהוא חושב כמוכם על נושאים פוליטיים טעונים, ועל השני שהוא חולק עליכם בחדות. האם הידיעה הזאת צריכה להשפיע על מי שתבחרו לשאול? ההיגיון אומר שלא. ובכל זאת, יש סיבה לחשוד שהיא משפיעה.
חוקרים התעניינו בשאלה אם דמיון בתחום אחד יכול "לזלוג" אל הערכה של אדם בתחום אחר לגמרי. אנחנו נוטים להעריך מי שמסכים איתנו, ותהו אם החיבה הזאת מטשטשת את יכולתנו להעריך כמה האדם הזה באמת מיומן, גם כשאין לדעות שלו שום קשר למשימה שעומדת על הפרק. אם כך הדבר, הדבר נוגע לא רק לבחירת מקורות חדשות, אלא לכל מצב שבו אנחנו מחפשים עצה או מידע מאחרים.
כדי לבדוק זאת בנו החוקרים סביבה מבוקרת. המשתתפים נחשפו לעמדות של "משתתפים קודמים" בשאלות חברתיות ופוליטיות, ובמקביל ניסו ללמוד משימה חדשה ומופשטת של סיווג צורות גאומטריות, שאין בה כל זיקה לפוליטיקה. לאורך המשימה הם ראו כיצד כל אחד מהמקורות מסכים איתם או חולק עליהם, וכיצד הוא מצליח במשימה. בהמשך נאלצו לבחור ממי הם רוצים לשמוע ועד כמה לסמוך על מה שנאמר. המבנה הזה איפשר להפריד בין דמיון פוליטי לבין מומחיות אמיתית, ולבדוק מה מכריע בפועל.
מה קורה כשנתוני המציאות מונחים לנגד עינינו, ואפשר לכאורה להעריך נכון מי מיומן יותר? האם אנחנו מצליחים להתעלם ממה שאנחנו יודעים על דעותיו של האדם, או שהידע הזה מעצב את התפיסה שלנו מבלי שנשים לב? ומה זה אומר על הדרך שבה מידע זורם בין קבוצות בחברה מפוצלת? התשובות במאמר המלא.
טעימה מתוך הסיכום
מבוא
בני אדם פונים זה לזה כדי לקבל מידע, ובדרך כלל מעדיפים מקור מדויק. יחד עם זאת הם מעדיפים גם מקורות הדומים להם: דמוקרטים פונים ל־CNN ורפובליקנים לפוקס ניוז, בין היתר מפני שהם מניחים שמי שחושב כמותם צודק יותר. ממצאים קודמים הראו שאנשים מעריכים מומחיות של אחרים לפי עמדותיהם שלהם בתחום אחד: הם נותנים קרדיט רב למי שהסכים איתם ומעט מאוד למי שחלק עליהם גם כשצדק (Boorman et al., 2013). השאלה כאן היא אם הדמיון בתחום אחד מתפשט להערכה מוטה...
להמשך הסיכום המלא, בהיקף 997 מילים
🏷סיכומים נוספים על: אמון, אפיסטמולוגיה, אפקט ההילה, בחירת מקורות מידע, ביטחון בשיפוט, דמיון חברתי, דמיון פוליטי, הומופיליה, הטיות קוגניטיביות, היוריסטיקות, הערכת מומחיות, השפעה חברתית, זליגה אפיסטמית, זליגות אפיסטמיות, חדשות כוזבות, למידה חברתית, מומחיות, מידע, מידע כוזב, ניתוח גישור, עמדות פוליטיות, פילוג חברתי, פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה פוליטית, קבלת החלטות, קוגניציה חברתית, קיטוב פוליטי, שיפוט חברתי, תפיסת יכולת
🔖סיכומים נוספים בתחום: מדעי המדינה, פסיכולוגיה