סיכום בעברית של המאמר: The absent-present curriculum, or how to stop pretending not to know

סיכום בעברית בהיקף 1,450 מילים של המאמר:

Gaztambide-Fernández, R. (2022). The absent-present curriculum, or how to stop pretending not to know. Curriculum Inquiry, 52(4), 397–404. https://doi.org/10.1080/03626784.2022.2135881

לרכישת הסיכום

מחיר הסיכום: ₪16

זוהי כתובת המייל אליה יישלח הסיכום ולכן חשוב להזין כתובת מייל תקינה ונכונה

הקוריקולום הנוכח-נעדר, או איך להפסיק להעמיד פנים שאיננו יודעים

יש דברים שכולנו יודעים על בתי הספר, ובכל זאת אנחנו נוהגים כאילו איננו יודעים אותם. מורים, מנהלים, הורים ותלמידים מכירים היטב את הכוחות שמעצבים את מה שקורה בכיתה הרבה מעבר למסמכי המדיניות ולתוכניות השיעור: גזענות, סקסיזם, אבליזם, ניצול עבודה, קולוניאליזם. אלא שההכרה בהם עולה לעיתים קרובות ביוקר. היא דורשת זמן, משאבים ואומץ שאין לכל אחד, ולכן קל יותר לשתוק, להמשיך הלאה ולהעמיד פנים.

המאמר מתחיל מהשאלה מה קורה כשהעמדת הפנים הופכת לחלק מהעבודה החינוכית עצמה. מי נדרש להעמיד פנים, ומי יכול להרשות לעצמו שלא לדעת? האם מדובר בבחירה, באסטרטגיית הישרדות או במשהו שהמערכת דורשת מאיתנו בלי לומר זאת במפורש? ומה נדרש כדי להפסיק?

כדי לבחון זאת המאמר פותח גיליון שלם סביב הרעיון של "נוכחויות נעדרות": ממדים של הקוריקולום שמשפיעים עמוקות על החוויה החינוכית ובכל זאת נשארים מחוץ לשיח הרגיל, כמו פילים בחדר. הוא מביא ארבעה מאמרים, וכל אחד מהם בוחן נוכחות נעדרת אחרת.

הראשון נשען על ניסיונו של גבר שחור בבית הספר, ובודק איך ההיגיון הקרצרלי של מוסדות חינוך קשור ללבנות ולדחף להעמיד פנים שאיננו יודעים. השני חוזר אל מגפת הקורונה ואל הקריאה "לחזור לנורמלי", ומתבונן בה דרך לימודי מוגבלות ולימודי קוויר ובשאלה מהו הנורמלי שאליו מבקשים לחזור. השלישי מפנה את המבט אל פלטפורמות הלמידה המקוונות שבהן אנחנו משתמשים מדי יום, ובוחן איך הן פועלות כקוריקולום בעצמן, מרישום המשתמש וגיוס המשאבים ועד ההערכה. הרביעי עוסק במחיקה של ידע, של חפצי תרבות ושל זיכרון בהקשר הקולוניאלי בפלסטין. הוא נשען על ראיונות והיסטוריה בעל פה עם מי שעוסקים בארכיון החזותי הפלסטיני בתקופה שאחרי הסכמי אוסלו.

מעבר לכל אחד מהמאמרים, הגיליון שואל מה אפשר לעשות עם הידיעה שכבר יש לנו. אילו כלים תיאורטיים ופרגמטיים עומדים לרשותנו כדי לדבר על מה שהורגלנו להשאיר בשקט? ואיך קשורות עבודה עם ארכיונים, עם הגוף ועם הרגש לניסיון לחשוף את ההיגיונות שמסדירים למידה והיווצרות של סובייקט?

טעימה מתוך הסיכום

הנוכחות הנעדרת של הקוריקולום

כל העוסקים בחקר הקוריקולום יודעים שהוא רחב בהרבה ממסמכי המדיניות ומתכניות השיעור שאמורים להנחות את עבודת המורים. קיים מגוון רחב של מושגים ומסגרות לבחינת מה נחשב לקוריקולום ומה מעצב את החוויה החינוכית, ואפילו למושג כמו "הקוריקולום הנסתר" יש הגדרות רבות. מכאן ברור שכוחות קוריקולריים מעצבים את החוויה החינוכית בעומק רב יותר ממה שמבוטא במסמכים רשמיים. אבל מחנכים נתונים ללחצי המוסדות שבהם הם עובדים...

להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,450 מילים