סיכום בעברית של המאמר: Technology and knowledge: bridging a “generating” gap

טכנולוגיה וידע: גישור על פער ה"יצירה"

ארגונים משקיעים הון במחסני נתונים, בתוכנות ניתוח ובמערכות לניהול ידע, ולא פעם מתוך הנחה שקטה: אם יהיו בידינו מספיק נתונים וכלים מספיק חזקים לעבד אותם, הידע כבר יגיע מעצמו. המחשב, מסד הנתונים והאינטרנט נתפסים בעיני מנהלים רבים כמעט כמילים נרדפות לידע. אבל האם מחשב באמת יודע משהו? ואם לא, מה בדיוק קורה בדרך מהנתונים הגולמיים אל ההבנה שמאפשרת לפעול?

המאמר יוצא מן הבלבול הנפוץ הזה ושואל מה היחס בין טכנולוגיה לבין ידע, וכיצד אפשר להשתמש בטכנולוגיה כדי ליצור ידע ולא רק כדי לאגור מידע. בבסיס הדיון עומדת שאלה ותיקה שנשמעת פשוטה: מה ההבדל בין נתונים, מידע וידע? למרות השימוש הנרחב במונח "ידע" בעולם מערכות המידע, מתברר שקשה מאוד להגדיר אותו, והוא נוטה להפוך בחזרה למידע ולנתונים ברגע שמנסים ללכוד אותו ולאחסן אותו.

כדי להתמודד עם השאלה מוצגים זה מול זה שני מודלים מנוגדים של ידע. האחד מתאר מעין סולם, שבו נתונים הופכים למידע ומידע הופך לידע, בתנועה מעגלית שחוזרת על עצמה. השני הופך את הסולם על ראשו וטוען שהידע קודם לנתונים, משום שהוא שקובע מלכתחילה אילו נתונים בכלל ראוי לאסוף. לצד ההשוואה נסקרות הגדרות מגוונות של ידע מתחומי הפילוסופיה, הניהול ומערכות המידע, ובהן ההבחנה בין ידיעה עובדתית לידיעה מעשית ובין ידע סמוי לידע מפורש.

כדוגמה מוחשית לאופן שבו טכנולוגיה יכולה לשמש ליצירת ידע נבחנת כריית נתונים, התחום שצמח מתוך הצורך להפיק תובנות מהררי הנתונים שארגונים צוברים. הטכניקות שלה, כמו סיווג, אשכול, כללי אסוציאציה ורשתות עצביות, משמשות כבר בשיווק ישיר, בניהול קשרי לקוחות ובמסחר אלקטרוני, ומאפשרות לבדוק בפועל היכן עובר הגבול בין עיבוד מידע לבין יצירת ידע.

השאלה איזה משני המודלים מתאים יותר לעבודה היומיומית של ארגונים נוגעת ישירות לאופן שבו מתכננים מערכות לניהול ידע, ולשאלה מה בעצם קונה ארגון כשהוא קונה טכנולוגיה.