סיכום בעברית בהיקף 1,443 מילים של המאמר:
Loughran, J. (2007). Researching teacher education practices: Responding to the challenges, demands, and expectations of self-study. Journal of Teacher Education, 58(1), 12–20. https://doi.org/10.1177/0022487106296217
לרכישת הסיכום
ארעה שגיאה
תקלה זמנית במערכת התשלום, אנא נסה שוב במועד מאוחר יותר
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת כמה רגעים
חקר העשייה בהכשרת מורים: מענה לאתגרים, לדרישות ולציפיות של המחקר העצמי
מי שמלמד אנשים להיות מורים נמצא במצב מיוחד: הוא לא רק מעביר תוכן, אלא גם מדגים בכל שיעור את מה שהוא מלמד. כשמרצה בהכשרת מורים ממליץ לסטודנטים להקשיב לתלמידים ולהתאים את ההוראה לצורכיהם, ובאותו זמן עצמו מרצה מול כיתה בלי להקשיב, הפער הזה אינו עובר בשקט. מתוך התחושה הזאת צמח בעשורים האחרונים תחום שלם, המחקר העצמי של עבודת ההוראה והכשרת המורים, שבו מורי מורים חוקרים את העשייה שלהם עצמם.
הרעיון מושך: מי מכיר את הכיתה טוב יותר מהמורה שעומד מולה? אבל הוא גם מעורר ספקות. כשהחוקר והנחקר הם אותו אדם, איך מבטיחים שהמחקר לא יהפוך לסיפור אישי נעים, להצדקה של מה שכבר עושים או לעוד יומן רפלקטיבי שאיש מלבד הכותב לא יפיק ממנו דבר? ומה ההבדל בין מי שמאמץ את התווית "מחקר עצמי" לבין מי שבאמת עורך מחקר כזה?
המאמר עוסק בשאלה מהו מחקר עצמי של הכשרת מורים, כיצד יש לערוך אותו וכיצד יש לדווח עליו כך שיהיה בעל ערך גם לאחרים. ג'ון לוכרן, ממייסדי קבוצת העניין של חוקרי המחקר העצמי באגודה האמריקנית למחקר חינוכי, אינו מציג מחקר אמפירי חדש, אלא נשען על ספרות המחקר העצמי ועל שורה של מחקרים עצמיים שערכו מורי מורים במקומות שונים בעולם. הוא בוחן מה מניע מורי מורים לחקור את עצמם, אילו מאפיינים מתודולוגיים מבחינים בין מחקר עצמי רציני לבין התבוננות אישית בלבד, מה נדרש מדיווח על מחקר כזה, ומה אפשר ללמוד ממנו על הידע המקצועי של מורים, ידע שחלק גדול ממנו סמוי גם מעיני מי שמחזיק בו.
בין הדוגמאות נמצאות מחנכת מורים שניסתה להפוך את החקירה להרגל מחשבה אצל הסטודנטים שלה, צוות שבחן את ההוראה המקוונת שלו, מורי מורים ששאלו את בוגריהם מה באמת עבד בהכשרה, ותוכנית הכשרה קנדית שנבחנה לאורך שנים בעזרת רעיונות ממדע המורכבות.
ברקע עומדת שאלה רחבה יותר, שנוגעת לכל מי שמלמד: איך הופכים ניסיון אישי בכיתה לידע שאחרים יכולים להשתמש בו, לבקר אותו ולבנות עליו.
טעימה מתוך הסיכום
מבוא
מחקר עצמי של עבודת ההוראה ושל הכשרת המורים נולד מרצונם של מורי מורים להתאים טוב יותר בין כוונותיהם בהוראה לבין מה שהם עושים בפועל. מורי מורים מלמדים הוראה, ולכן הסתירות והמתחים שבעשייה משפיעים בהכרח על האופן שבו היא נחקרת. כשהחוקר והמורה הם אדם אחד, בחינה קפדנית של מה שנעשה, איך ולמה, נעשית הכרחית אם רוצים שהתוצאות ישפיעו על הבנת העשייה מעבר לאדם היחיד. כוח המשיכה של המחקר העצמי עלול להאפיל על סוגיות אלה וליצור קשיים בדיווח...
להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,443 מילים
🏷סיכומים נוספים על: ג'ף נורת'פילד, הוראה מקוונת, הוראה על הוראה, הכשרת מורים, הצדקה עצמית, התנסות מעשית, חברות ביקורתית, חקר נרטיבי, ידע מעשי, ידע מקצועי, ידע מקצועי מעשי, ידע סמוי, למדנות, למדנות ההוראה, למידה על הוראה, מדע המורכבות, מהימנות, מורי מורים, מחקר איכותני, מחקר עצמי, מחקר פעולה, מסגור מחדש, מתודולוגיה, סתירה חיה, פדגוגיה, פדגוגיה של הכשרת מורים, פיתוח מקצועי, פרחי הוראה, רפלקציה, רפלקציה ביקורתית, שיטות מחקר מרובות, תוקף, תיאוריה אישית
🔖סיכומים נוספים בתחום: חינוך
📖סיכומים נוספים של מאמרים שנלמדים בקורס: מחקר ותרומתו לשיפור הוראת המדעים
🏛סיכומים נוספים של מאמרים שנלמדים במוסדות הלימודים: מכללת אורנים
