סיכום בעברית בהיקף 1,434 מילים של המאמר:
Rea, P. J., McLaughlin, V. L., & Walther-Thomas, C. (2002). Outcomes for students with learning disabilities in inclusive and pullout programs. Exceptional Children, 68(2), 203–222. https://doi.org/10.1177/001440290206800204
לרכישת הסיכום
ארעה שגיאה
תקלה זמנית במערכת התשלום, אנא נסה שוב במועד מאוחר יותר
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת כמה רגעים
תוצאות לימודיות והתנהגותיות של תלמידים עם לקויות למידה בתוכניות הכלה ובתוכניות הוצאה
מדי בוקר מתקבלת בבתי ספר החלטה שמשפיעה על שנות הלימודים של תלמיד עם לקות למידה: האם ילמד כמו כולם בכיתה הרגילה, בתמיכה מתאימה, או שיצא מדי יום לשיעורים מיוחדים בקבוצה קטנה? לכאורה התשובה ברורה. קבוצה קטנה, מורה מומחה והתאמה אישית נשמעים כמו מתכון להצלחה. מנגד, יש מי שטוענים שהוצאה מהכיתה מסמנת את התלמיד, מורידה את הציפיות ממנו ומנתקת אותו מתוכנית הלימודים שכל חבריו לומדים.
הוויכוח הזה נמשך עשרות שנים והיה מלווה בעמדות נוקשות משני הצדדים. מתנגדי ההכלה חוששים שהחינוך הכללי אינו ערוך לצרכים מיוחדים ושמדובר במהלך חיסכון. תומכיה מדגישים את זכותם של התלמידים ללמוד עם בני גילם ואת מחירה של הפרדה. חלק גדול מהמחלוקת נובע מכך שיש מעט מאוד נתונים אמפיריים עדכניים שאפשר להישען עליהם.
השאלה שעומדת במרכז המחקר היא מה הקשר בין סוג המסגרת שבה לומד תלמיד עם לקות למידה, הכלה בכיתה הרגילה או הוצאה לשיעורי חינוך מיוחד, לבין מה שקורה לו בבית הספר: הציונים שלו, הישגיו במבחנים סטנדרטיים, התנהגותו והנוכחות שלו.
כדי לבדוק זאת נבחרו שתי חטיבות ביניים באותו מחוז פרברי בארצות הברית, אחת שפעלה במודל של הכלה ואחת שפעלה במודל של הוצאה. החוקרים השוו 58 תלמידי כיתה ח' עם לקויות למידה, ובדקו קודם כול אם הקבוצות דומות זו לזו בגיל, במגדר, במוצא, במעמד חברתי־כלכלי, בהשכלת האם ובכושר שכלי, כדי שאפשר יהיה לייחס הבדלים לתוכנית ולא לתלמידים עצמם. הם גם תיארו לעומק מה קורה בכל בית ספר בפועל: כיצד נכתבו התוכניות החינוכיות האישיות, אילו התאמות ניתנו, כמה זמן קיבלו התלמידים שירותי חינוך מיוחד וכיצד עבדו המורים זה עם זה. הנתונים נלקחו מארכיוני בתי הספר: תעודות, מבחנים ארציים וממלכתיים, רישומי משמעת ורישומי נוכחות.
מאחורי המספרים עומדת שאלה רחבה יותר שנוגעת להורים, למורים ולקובעי מדיניות: האם צריך להצדיק את קיומן של כיתות נפרדות, או דווקא את היעדרן?
טעימה מתוך הסיכום
מבוא
שילובם של תלמידים עם מוגבלויות בכיתות החינוך הכללי צובר תאוצה יותר מחמש־עשרה שנה, ויחד איתו עלו שאלות פילוסופיות, משפטיות וחינוכיות מורכבות. התוצאות הלא משביעות רצון של תלמידים עם לקויות למידה, לצד הדרישה הגוברת לשוויון חברתי ולזכויות אזרח, ועלויות החינוך המיוחד שהלכו וגדלו, הובילו באמצע שנות השמונים לבחינה מחדש של מערך השירותים ההדרגתי, שבו מוצבים התלמידים במסגרות שונות לפי חומרת הצרכים. הנתונים על תוכניות ההוצאה, שבהן התלמיד...
להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,434 מילים
🏷סיכומים נוספים על: הוצאה לשיעורי חינוך מיוחד, הוראה בהוצאה, הוראה משותפת, היעדרות, הישגים לימודיים, הכלה, הכשרת מורים, הערכת תוכניות, השעיה מבית הספר, התאמות בכיתה, התנהגות, חדר משאבים, חטיבת ביניים, חינוך מיוחד, חינוך מכיל, לקויות למידה, לקות למידה, מבחנים סטנדרטיים, מדיניות חינוך, מוגבלות, משמעת, נוכחות, ציונים, שילוב תלמידים עם מוגבלויות, שיתוף פעולה בין מורים, תוכנית חינוכית אישית, תלמידים עם לקויות למידה
🔖סיכומים נוספים בתחום: חינוך, חינוך מיוחד
📖סיכומים נוספים של מאמרים שנלמדים בקורס: התאמה לעובדי הוראה ממקצועות הבריאות
🏛סיכומים נוספים של מאמרים שנלמדים במוסדות הלימודים: מכללת סכנין
