סיכום בעברית של המאמר: Masking in Mende Sande Society Initiation Rituals

הסתרה וחשיפה: מסכות בטקסי ההתחלה של אגודת סנדה אצל המנדה

אצל המנדה בסיירה לאונה, חלק גדול מהחיים החברתיים מנוהל בידי אגודות סודיות. סנדה, אגודת הנשים, אחראית על חינוך נערות ועל הכנסתן לעולם הבוגרות, ובמקביל פועלת אגודת הגברים פורו. הידע של האגודות ו"התרופות" שלהן (haleisia) אסורים בחשיפה, ובכל זאת הקהילה כולה נדרשת לכבד אותן, לממן אותן ולהשתתף בחגיגותיהן. השאלה היא איך מציגים כוח לעיני הציבור בלי לגלות את סודו.

אחד הכלים לכך הוא תהלוכות מסכות פומביות. המאמר מתמקד במסכת הסוואי (sowei), המעובדת ביותר מבחינה אמנותית מבין מסכות המנדה והיחידה המתועדת באפריקה שנשים לובשות. המנדה אינם רואים בה תחפושת אלא רוח, ngafa. היא גם "תרופה" וגם נושאת תואר של הנהגה אנושית. תפקידה הכללי של סנדה תואר כבר בספרות, אך ההקשר הפולחני המדויק של הופעות המסכנית, ndoli jowei, טרם פורסם, והמחקר מבקש למלא את החסר.

המאמר מתחיל במבנה של סנדה: ההתחלה של הנערות בבוש, ההנהגה העוברת בירושה בקבוצות שושלת, דרגות כמו סוואי וליגבה, והשאלה מי רשאית לרקוד עם המסכה. אחר כך הוא עוקב אחר המסכנית לאורך ההתחלה, בשלושה שלבים עיקריים (yaya, gani ו-ti sande gbua), ובוחן מה כל הופעה מודיעה לציבור ומה היא תובעת ממנו. הוא משווה גם בין אזורים, קאילהון, גולה/מנדה וואי/מנדה, שבהם סדר ההופעות משתנה.

בהמשך נבחנות הופעות שמחוץ להתחלה: הכתרת צ'יף עליון, ביקור של פקיד בכיר, לוויה של אישה בכירה והסמכת מסכה חדשה, וכן אירועים שבהם המסכנית אינה מופיעה כלל. המאמר מתאר גם את המופע עצמו: התלבושת מסיבי דקל, השוט והפעמונים, הליווי בשירה, בדלעות ובתופים, והריקוד והמימיקה.

לבסוף הוא פונה לשתי דמויות משניות, gonde הליצנית ו-samawa הסאטירית, ושואל מה מקומם של הצחוק וההיפוך באגודה שעוסקת בחינוך ובכוח. כאן הוא נשען על דבריו של טרנר על סדר, אבסורד והתנהגות אסורה שהותרה זמנית.