סיכום בעברית בהיקף 1,217 מילים של המאמר:
Klor, S. (2016). “Marginal immigrants”: Jewish-Argentine immigration to the State of Israel, 1948–1967. Israel Studies, 21(2), 50–76. https://doi.org/10.2979/israelstudies.21.2.03
לרכישת הסיכום
ארעה שגיאה
תקלה זמנית במערכת התשלום, אנא נסה שוב במועד מאוחר יותר
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת כמה רגעים
"מהגרים שוליים": העלייה היהודית מארגנטינה למדינת ישראל, 1948–1967
בשנות הששים עלו לישראל אלפי יהודים מבואנוס איירס, מרוסריו ומקורדובה. הם הגיעו מאחת הקהילות היהודיות הגדולות והמבוססות ביבשת אמריקה, ממדינה שלא נחשבה לזירת רדיפה או מצוקה כמו מזרח אירופה או ארצות האסלאם. בשיח הציוני נהוג היה לחלק את העולם לשניים: מדינות "במצוקה", שמהן יהודים נמלטים, ומדינות "רווחה", שמהן הם עולים מתוך אידאולוגיה ושאיפה לגאולה. ארגנטינה לא התיישבה בנוחות באף אחת מהקטגוריות, ושאלה פשוטה עולה ממנה: מי היו האנשים האלה, וכמה מהם היו?
התשובה אינה מובנת מאליה. רישומי ההגירה של המדינה הבחינו בין ארץ לידה, אזרחות וארץ מגורים אחרונה, ובשנים הראשונות תועדה רק ארץ הלידה. כדי להתמודד עם זה בנו החוקרים מאגר נתונים אלקטרוני של יותר מעשרת אלפים עולים, מתוך רשומות מנהליות של הסוכנות היהודית. הם חיברו אותו לנתונים סטטיסטיים כלליים ולמכתבים ולדוחות של שליחי העלייה, שהתהלכו בקהילה וניסו להבין מי מתכנן לעזוב ולמה.
המאגר מאפשר לשאול שאלות שנתונים מצטברים אינם מגיעים אליהן. מה היה הגיל של העולים, ומה היה מצבם המשפחתי? באילו מקצועות עסקו, ובאיזה אופן הם שונים מהקהילה שהשאירו מאחור? אפילו שאלות שנראות שוליות, כמו מדוע נשים שאיבדו את בן זוגן היגרו בשיעור גבוה יותר מגברים במצבם, עשויות לחשוף משהו על הנסיבות שהניעו אנשים לארוז מזוודות.
מעבר לפרטים הדמוגרפיים עומדת שאלה רחבה יותר: האם הבחירה בישראל נבעה אך ורק מחינוך ציוני ומאידאולוגיה, או שמא פעלו גם כוחות אחרים, פחות מדוברים, בתוך החברה היהודית בארגנטינה ומחוצה לה? כותרת המאמר מרמזת שלחוקרים יש הצעה לגבי מקומם של העולים האלה בחברה שממנה באו. מי שמתעניין בהגירה, בזהות יהודית או בדרך שבה מספרים על העבר דרך מספרים וגם דרך קולות של אנשים, ימצא במאמר דרך להתבונן מחדש בפרק מוכר פחות בהיסטוריה של העלייה.
טעימה מתוך הסיכום
רקע והיקף המחקר
המחקר בוחן שני היבטים כמותיים של ההגירה מארגנטינה לישראל בשני העשורים הראשונים של המדינה: היקפה והרכבה הסוציו־דמוגרפי. הוא מבוסס על מאגר נתונים אלקטרוני של 10,487 עולים מארגנטינה שנבנה מרשומות מנהליות של הסוכנות היהודית, ועל נתונים מצטברים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מפקדים ומחקרים דמוגרפיים. לצד זאת נעשה שימוש במקורות איכותניים כמו דוחות ומכתבים של שליחי העלייה. השילוב בין התמונה הכוללת לבין פרטי הפרטים מאפשר לשאול...
להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,217 מילים
🏷סיכומים נוספים על: אמריקה הלטינית, אנטישמיות, ארגנטינה, גורמי דחיקה ומשיכה, דמוגרפיה, הגירה, היסטוריה של ישראל, הסוכנות היהודית, הרכב העולים, התפלגות מקצועית, יהדות ארגנטינה, יהודי ארגנטינה, יהושע וולברג, ישראל, מאגר נתונים, מבנה גיל, מגדר, מדינות במצוקה, מדינות רווחה, מדיניות עלייה, מהגרים שוליים, מחקר כמותי, מעמד בינוני, מעמד חברתי, מעמד פועלים, מצב משפחתי, סוציו-דמוגרפיה, סלקציה בעלייה, סרג'יו דלה פרגולה, עולים חדשים, עלייה, עלייה לישראל, שוליות, שליחי עלייה, תפוצות
🔖סיכומים נוספים בתחום: היסטוריה, לימודי יהדות, סוציולוגיה
