סיכום בעברית של המאמר: Identity Projects: Philanthropy, Neoliberalism, and Jewish Cultural Production

סיכום בעברית בהיקף 1,383 מילים של המאמר:

Friedman, J. B., & Kornfeld, M. (2018). Identity projects: Philanthropy, neoliberalism, and Jewish cultural production. American Jewish History, 102(4), 537–561. https://doi.org/10.1353/ajh.2018.0050

לרכישת הסיכום

מחיר הסיכום: ₪16

זוהי כתובת המייל אליה יישלח הסיכום ולכן חשוב להזין כתובת מייל תקינה ונכונה

פרויקטים של זהות: פילנתרופיה, ניאו-ליברליזם והפקה תרבותית יהודית

הסיפור המקובל על יהדות אמריקה במאה העשרים ואחת הוא סיפור של דעיכה. הפדרציות היהודיות, שהגיעו לשיא כוחן אחרי מלחמת העולם השנייה ושאלעזר ראה בהן פוליטיה יהודית וווכר "דת אזרחית", נתפסות היום כמוסדות בנסיגה. ההסבר הרווח בקרב חוקרים ומקבלי החלטות הוא שינוי דורי: יהודים צעירים נוטשים נאמנויות קהילתיות, והזהות היהודית שלהם נשענת על בחירה אישית ועל חוויה. כך כתבו קפלן, כהן ואייזן על "העצמי הריבוני", וכך תואר דור המילניום בדוח הפדרציות Adults Emerging. המאמר שואל אם הבחירה האישית אכן עומדת מחוץ למוסדות הקהילה, או שהיא נבנית ומתקיימת בתוכם.

כדי לבחון זאת המחברים פונים לשלוש מסגרות פורמליות שבהן צעירים צורכים ומייצרים חוויות יהודיות מותאמות אישית, ומכנים אותן "אפיזודות", "אינקובטורים" ו"חדשנים". החומר נשען על עבודת שדה אתנוגרפית של שני החוקרים, האחד בעקבות תגובות יהודיות להוריקן קתרינה והאחר בעולם תרבות היידיש. שניהם מצאו את עצמם בזירות דומות, שמומנו או חיפשו מימון מקרנות משפחתיות ומתורמים עשירים.

את התיאורים האלה המאמר משלב בניתוח של הכלכלה הפוליטית של הפילנתרופיה היהודית. הוא עוקב אחר המעבר מהקמפיין השנתי של הפדרציות אל קרנות פרטיות וקרנות בהמלצת תורם, אחר הקמת רשת המממנים היהודית ב-1990, ואחר ההשקעה בתוכניות לצעירים בעקבות "משבר הרצף", ובראשן תגלית. את כל אלה הוא קורא דרך מושג הניאו-ליברליזם, לא רק כמדיניות של הפרטה ודה-רגולציה אלא גם כמערכת תרבותית שבונה פרטים כשחקנים יזמיים.

בין הסצנות שהמאמר בוחן: טיול התנדבות של שבוע לחוף המפרץ אחרי קתרינה, ארוחת ערב של סטודנטים ליידיש עם תורמים מבוגרים בברוקלין, ואירוע ההשקה של PresenTense בצ'לסי ב-2012, שבו מבקרים "השקיעו" בפרויקטים יהודיים בשטרות מדומים. עוד נבחנת Slingshot, שבה 97 מעריכים קובעים אילו ארגונים ייחשבו חדשניים. ההזמנה להגשת מועמדות ל"קולבורטורי" ב-2016 נפתחת בשאלה "ARE YOU A JEWISH INNOVATOR?", והשאלה הזאת מלווה את המאמר: מי נקרא "חדשן", מי קובע זאת, ומה משמעות הדבר לגבי בחירה, אוטונומיה וקהילה.

טעימה מתוך הסיכום

רקע: דעיכת הקהילה והבחירה האישית

במהלך המאה העשרים התגבשה רשת של ארגוני פילנתרופיה יהודיים שהגדירה את הקולקטיב היהודי האמריקני. במרכזה עמדו הפדרציות היהודיות, שהגיעו לשיא כוחן בעשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה. אלעזר ראה בפדרציות פוליטיה יהודית, וווכר ראה בפילנתרופיה "דת אזרחית". כיום רווחת האמונה שהרשת הזאת, ועמה הקהילה היהודית כולה, בדעיכה. ההסבר המקובל בקרב חוקרים ומקבלי החלטות הוא שינוי דורי: יהודים צעירים נוטשים...

להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,383 מילים