סיכום בעברית בהיקף 1,310 מילים של המאמר:
Berman, L. C. (2017). How Americans give: The financialization of American Jewish philanthropy. American Historical Review, 122(5), 1459–1489. https://doi.org/10.1093/ahr/122.5.1459
לרכישת הסיכום
ארעה שגיאה
תקלה זמנית במערכת התשלום, אנא נסה שוב במועד מאוחר יותר
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת כמה רגעים
איך אמריקאים תורמים: הפיננסיזציה של הפילנתרופיה היהודית האמריקאית
אמריקאים מוותרים על חלק מרכושם הפרטי לטובת הכלל בשתי דרכים עיקריות: מיסוי ופילנתרופיה. הדרך הראשונה מזוהה עם המדינה, והשנייה עם היוזמה הפרטית, אבל בפועל השתיים השתלבו זו בזו. המגזר ללא מטרות רווח, שנקרא לעתים "המגזר השלישי", קיבל את צורתו מחוקי מס ומרגולציה ממשלתית, וגם מפרקטיקות פיננסיות שמקורן בשוק. המאמר שואל מה היה חלקם של יהודי אמריקה בעיצוב המפגש הזה, ומה משמעותו ליחסים בין קפיטליזם, מדינה ודמוקרטיה במאה העשרים.
כדי לבחון זאת המאמר בוחן את מערכת הפדרציות היהודיות, שהחלה בבוסטון ב-1895 ועד מלחמת העולם הראשונה פעלה בעשרים ושלוש ערים. הפדרציות ריכזו תרומות וחילקו אותן לסוכנויות שסיפקו שירותים לנזקקים. המחקר עוקב אחר תקנוני הפדרציות, דיוני ועדות ויחסן לקרנות הון (אנדאומנט) לאורך עשורים, ובודק איך השתנו בהם ההגדרה של תרומה טובה והשאלה מהו ערכו של דולר. הוא עוקב גם אחר הדיונים בקונגרס על חוק הרפורמה במס של 1969 ואחר פעילות השתדלנות של הארגונים סביבו. תפקיד מרכזי בסיפור מילאו עורכי דין יהודים, ובהם נורמן סוגרמן מקליבלנד, שעבודתם על פרשנות הדין נתפסה בעיני הקהילה כשירות ציבורי של ממש.
החוקר מציב את המקרה היהודי לצד קתולים, פרוטסטנטים, כנסיות שחורות ואוונגליסטים, כדי להבחין בין מה שמיוחד ליהודים לבין מה שאפיין את המגזר כולו. הוא משתמש גם בכלים של ההיסטוריה של הכלכלה הפוליטית: מושגים כמו פיננסיזציה וניאו-ליברליזם, וההבחנה בין צדקה ציבורית לקרן פרטית.
המאמר נשען על ביקורת של ההיסטוריוגרפיה הקיימת. היסטוריונים של המדינה והקפיטליזם כמעט אינם עוסקים בפילנתרופיה. מי שכותב על פילנתרופיה מתמקד לרוב בקרנות התעשיינים של תקופת הזהב, ולא בשינויים שהתרחשו באמצע המאה ואחריה. ההיסטוריה היהודית של התחום, מצדה, התרכזה בתרבות ובזהות יותר מאשר בכלכלה. כך נוצר פער בדיוק במקום שבו הון פרטי, חוק ומטרות ציבוריות נפגשים.
טעימה מתוך הסיכום
המסגור: פילנתרופיה, מדינה ושוק
אמריקאים מוותרים על רכושם הפרטי לטובת החברה בשתי דרכים עיקריות, מיסוי ופילנתרופיה. במהלך המאה העשרים הצטלבו שתי הדרכים ויצרו את "המגזר השלישי", המגזר ללא מטרות רווח, שצורתו נקבעה על ידי רגולציה ממשלתית ופרקטיקות קפיטליסטיות. הטענה המרכזית היא שיהודי אמריקה, באמצעות מוסדותיהם הקהילתיים, עיצבו מחדש את הפרקטיקה הפילנתרופית, תרמו לסידור מחדש ולירידה של מדינת הרווחה, ובכך השתתפו בשינוי היחס בין...
להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,310 מילים
🏷סיכומים נוספים על: ארגונים ללא מטרות רווח, בתי ספר צ'רטר, דמוקרטיה, הון פרטי, היסטוריה אמריקאית, המגזר השלישי, זהות יהודית, חוק הרפורמה במס של 1969, חינוך יהודי, יהדות אמריקה, יהודי ארצות הברית, כלכלה פוליטית, מדינה, מדיניות מס, מדינת הרווחה, משפט מס, נורמן סוגרמן, ניאו-ליברליזם, פדרציות יהודיות, פטור ממס, פילנתרופיה, פילנתרופיה יהודית, פילנתרוקפיטליזם, פיננסיזציה, צדקה, קהילה יהודית, קפיטליזם, קרנות בהמלצת תורם, קרנות הון, שוק, שתדלנות, תרומות
🔖סיכומים נוספים בתחום: היסטוריה, כלכלה, לימודי יהדות, מדיניות חברתית