סיכום בעברית בהיקף 1,215 מילים של המאמר:
Scott, S. G., & Bruce, R. A. (1995). Decision-making style: The development and assessment of a new measure. Educational and Psychological Measurement, 55(5), 818–831. https://doi.org/10.1177/0013164495055005017
לרכישת הסיכום
ארעה שגיאה
תקלה זמנית במערכת התשלום, אנא נסה שוב במועד מאוחר יותר
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת כמה רגעים
סגנון קבלת החלטות: פיתוח והערכה של מכשיר מדידה חדש
שני אנשים עומדים מול אותה החלטה חשובה. האחד מפרק אותה לגורמים, אוסף נתונים ושוקל כל חלופה בקפידה. השנייה מקשיבה לתחושת הבטן, ואילו אדם שלישי מתקשר קודם כול לכמה חברים כדי לשמוע מה הם חושבים. ויש גם מי שמעדיף לדחות את ההחלטה כל עוד אפשר. האם מדובר בהבדלים מקריים של הרגע, או בדפוסים קבועים שמלווים כל אחד מאיתנו לאורך חייו?
רוב המחקר על קבלת החלטות התמקד במשימה עצמה ובנסיבות שבהן היא מתקבלת, ופחות באדם שמקבל אותה. בתחום התקיימו הצעות רבות לחלוקה לסגנונות: יש שדיברו בשני סגנונות, יש שדיברו בשלושה, ויש שטענו שלכל אדם סגנון ראשי וסגנון משני. אבל בלי כלי מדידה אמין ותקף קשה לבדוק אילו מההצעות האלה עומדות במבחן המציאות. החוקרים יצאו לפתח כלי כזה, והתחילו בשאלון שנבנה במקור לבחינת מעברי קריירה.
הדרך לכלי הסופי עברה בארבעה מדגמים שונים מאוד זה מזה: קציני צבא, סטודנטים לתואר שני במנהל עסקים, סטודנטים לתואר ראשון ומהנדסים וטכנאים במרכז מחקר ופיתוח. החוקרים הרחיבו את השאלון מהחלטות קריירה לכל החלטה חשובה, קיצרו אותו ובדקו שוב ושוב אם המבנה שמצא בקבוצה אחת חוזר בקבוצה אחרת. בין השאר בדקו אם הציונים בכלי מתיישבים עם תחושת השליטה של אנשים בחייהם, אם הם מבדילים בין מקצועות ותרבויות ארגוניות, ואם הם קשורים לדבר כל כך מעשי כמו חדשנות בעבודה.
בדרך חיכתה גם הפתעה קטנה: משהו בנתונים לא התיישב בדיוק עם התיאוריה שהחוקרים יצאו איתה. מה בדיוק הופיע שם, וכמה סגנונות מתגלים לבסוף כשמסתכלים על מקבלי החלטות אמיתיים? ומה זה אומר על הדרך שבה אנחנו בוחרים, בעבודה ובחיים? התשובות במאמר המלא.
טעימה מתוך הסיכום
רקע ומטרת המחקר
מחקר רב רבה בחן היבטים של משימת ההחלטה ושל מצב ההחלטה המשפיעים על תוצאות ההחלטה, אך פחות עסק במאפייני מקבל ההחלטות עצמו. מאפיין אחד כזה הוא סגנון קבלת החלטות, שהוגדר כדפוס הרגלי שבו אדם תופס משימות החלטה ומגיב להן. יש הרואים בסגנון עניין של כמות המידע שנאסף ומספר החלופות שנבחנות, ויש הרואים בו הבדל באופן שבו מעבדים את המידע. חוקרי התחום סבלו מחוסר במכשיר מדידה זמין ותקף מבחינה פסיכומטרית, ובלעדיו קשה לקדם את התיאוריה....
להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,215 מילים
🏷סיכומים נוספים על: אוריינטציית שליטה, הבדלים בין-אישיים, החלטות קריירה, התנהגות ארגונית, התנהגות חדשנית, חדשנות, מהימנות, מהנדסים, מחקר ופיתוח, מקור שליטה, ניתוח גורמים, סגנון אינטואיטיבי, סגנון הימנעותי, סגנון ספונטני, סגנון קבלת החלטות, סגנון קוגניטיבי, סגנון רציונלי, סגנון תלותי, סטודנטים, עקיבות פנימית, פיתוח מכשיר מדידה, פסיכולוגיה קוגניטיבית, קבלת החלטות, קציני צבא, שאלון, שחזור ממצאים, תוקף במקביל, תוקף חיצוני, תוקף מבנה, תוקף פסיכומטרי, תוקף תוכן
🔖סיכומים נוספים בתחום: מנהל עסקים, פסיכולוגיה