רקע ומבוא
הצמיחה המהירה של האינטרנט, ההתקדמות הטכנולוגית והנגישות הדיגיטלית הובילו למעבר הדרגתי מתשלומים במזומן למסחר מקוון, ושינו את פני המערכות הכספיות בעולם. הופעת הביטקוין בשנת 2008 ויישומו בפועל בשנת 2009 הניעו את התפתחותה של טכנולוגיית הבלוקצ'יין, שהציעה גישה חדשה למימון המבוססת על עסקאות עמית-לעמית מאובטחות, ניתנות למעקב ונגישות דרך האינטרנט, ללא צורך במתווכים בנקאיים. עם הזמן צמחו מטבעות קריפטוגרפיים ורשתות בלוקצ'יין רבים, שהציעו יתרונות כגון עמלות עסקה נמוכות יותר, אמינות שרשרת משופרת ומנגנוני הוכחת החזקה. מטבעות קריפטוגרפיים משמשים כאמצעי חליפין הדומה לנכסים כספיים מסורתיים לרכישה והעברה של מוצרים ושירותים, ופועלים ללא מעורבות ממשלתית או מוסדית, תוך הסתמכות על שיטות הצפנה להבטחת עסקאות ייחודיות ולגיטימיות. עם זאת, לצד היתרונות הללו קיימים חסרונות משמעותיים: סיכוני שוק וטכנולוגיה, הצורך במיומנויות טכנולוגיות ופיננסיות מתקדמות, ותפיסה חברתית לא ברורה.
מרבית המחקר הקיים על קבלת מטבעות קריפטוגרפיים אינו מתמקד באירופה, ואימוץ מטבעות קריפטוגרפיים במרכז אירופה, ובהונגריה בפרט, מוגבל בשל בעיות אמון מתמשכות בחידושים טכנולוגיים. מדד האימוץ הגלובלי של קריפטו מדווח כי רק 1.36% מאוכלוסיית הונגריה מחזיקה במטבעות קריפטוגרפיים, נתון המציב את המדינה במקום ה-46 עולמית, עם ציון אימוץ של 0.041 מתוך 1 וציון מודעות של 1.51 מתוך 10. נתונים אלה מצביעים על רמות נמוכות של מעורבות ומודעות למטבעות קריפטוגרפיים בהונגריה, ועל חסמים משמעותיים לאימוץ רחב יותר.
המסגרת התיאורטית והמודל המוצע
מודל חיזוי חדש לבחינת כוונות משתמשים לאמץ מטבעות קריפטוגרפיים נבנה על בסיס שילוב של שלוש תיאוריות מרכזיות: מודל קבלת הטכנולוגיה (TAM), התיאוריה המאוחדת של קבלה ושימוש בטכנולוגיה (UTAUT) ותיאוריית הפצת החידושים (IDT). מודל ה-TAM, שהוצג לראשונה בשנת 1989, היה אחד המודלים הראשונים שסיפקו מסגרת תיאורטית לאימוץ טכנולוגיה, בטענה שתפיסת קלות השימוש ותפיסת התועלת הן המרכיבים המשמעותיים ביותר בהצלחתה של טכנולוגיה. גרסה מאוחרת יותר של המודל, TAM 3, הוסיפה את הסיכון הנתפס ואת האמון בשימוש בטכנולוגיה. תיאוריית UTAUT מבוססת על ארבעה משתנים חיצוניים – ציפיית מאמץ, ציפיית ביצועים, תנאים מאפשרים והשפעה חברתית – הקובעים יחד את כוונות ההתנהגות, כאשר ציפיית המאמץ וציפיית הביצועים מקבילות למרכיבי הליבה של TAM, קלות שימוש נתפסת ותועלת נתפסת, בהתאמה. תיאוריית IDT, הגורסת שנטייתם של אנשים לחדשנות משפיעה על מקורות המידע שבהם הם משתמשים באימוץ טכנולוגיה, הציגה את המודעות כגורם משמעותי באימוץ טכנולוגי.
בהתבסס על סקירה של 55 מחקרים קודמים בנושא אימוץ מטבעות קריפטוגרפיים, הכוללים 407 משתנים שסווגו ל-44 קבוצות משתנים, נבנה מודל מחקר המרחיב את ה-TAM המקורי באמצעות חמישה משתנים חיצוניים: השפעה חברתית, תנאים מאפשרים, אמון, סיכון נתפס ומודעות. השפעה חברתית מתייחסת למידה שבה אדם תופס שאנשים משמעותיים עבורו סבורים כי עליו להשתמש במערכת חדשה, והיא בעלת חשיבות מיוחדת בשלבים המוקדמים של אימוץ טכנולוגי כדוגמת מטבעות קריפטוגרפיים, שבהם ההחלטה מושפעת רבות מחברים ובני משפחה חרף היותה בחירה אישית. אמון הוא גורם קריטי בסביבות שבהן עסקאות מתבצעות ללא פיקוח מסורתי, ומשפיע על נכונותם של אנשים לבצע עסקאות במטבעות קריפטוגרפיים; הוא מהווה אבן יסוד בקבלת טכנולוגיה חדשה ובשימוש בה. סיכון נתפס מתייחס להערכת הפרט את אי-הוודאות והתוצאות השליליות האפשריות הכרוכות בשימוש במטבעות קריפטוגרפיים, ובכלל זה תנודתיות, דינמיקת ביקוש והיצע משתנה, אי-ודאות טכנולוגית והיעדר רגולציה ברורה. תנאים מאפשרים מבטאים את אמונת הפרט בקיומן של תשתיות ארגוניות וטכניות התומכות בשימוש במערכת, ובהקשר של מטבעות קריפטוגרפיים כוללים זמינות משאבים, ידע ומיומנויות טכניות רלוונטיות, לצד יכולת חיבור לרשת המטבע. מודעות, שהוצגה לראשונה בתיאוריית IDT, כוללת את הבנתו, היכרותו ותובנתו של הפרט לגבי טכנולוגיה מסוימת, לרבות ידע על קיומה, מאפייניה, יתרונותיה ומגבלותיה הפוטנציאליות; רמת מודעות גבוהה יותר קשורה בירידת הסיכון הנתפס ובחיזוק כוונת ההתנהגות לשימוש במטבעות קריפטוגרפיים לתשלום.
שיטת המחקר
המחקר משלב גישה איכותנית מטא-אנליטית לזיהוי ואיסוף מחקרים רלוונטיים, בהתאם להנחיות PRISMA. חיפוש ספרות שנערך במאגר Scopus העלה 215 מאמרים, שלאחר שלבי סינון והדרה לפי שנת פרסום, שפה וסוג הפרסום צומצמו ל-169 מאמרים לסינון כותרות ותקצירים, ולאחר מכן ל-84 מאמרים לקריאה מלאה. בסופו של תהליך הסינון נכללו 55 מחקרים בניתוח, מהם חולצו 407 משתנים שסווגו ל-44 קבוצות משתנים בהתאם לתחומים הקשורים למודלים תיאורטיים של קבלת טכנולוגיה.
לבחינה האמפירית של המודל המוצע הופץ שאלון מקוון בפלטפורמת Survey Xact בקרב קהילות קריפטו שונות ברשתות פייסבוק ודיסקורד, בקרב תושבי הונגריה, בין החודשים מאי ליוני 2024. השאלון כלל שאלות דמוגרפיות ופריטי מדידה עבור שבעה משתנים נבחרים שהותאמו מספרות קיימת, נבדק מראש ואומת בידי מומחים אקדמיים בתחום אימוץ טכנולוגיה. כל פריט נמדד בסולם ליקרט בן שבע דרגות, מ-1 (מתנגד בתוקף) עד 7 (מסכים בתוקף). נאספו 50 תגובות תקפות באמצעות שיטת דגימה מכוונת, שבה נבחרו במכוון משתתפים מקבוצות קריפטו ברשתות החברתיות שהניחו כי הם בעלי ידע נרחב בנושא. מבחינה דמוגרפית, 58% מהמשיבים היו גברים, רובם המכריע בעלי תואר ראשון (44%) או תואר שני (44%), ורוב גדול (72%) היה בטווח הגילאים 18 עד 24.
לניתוח הנתונים יושמה שיטת מידול משוואות מבניות בריבועים פחותים חלקיים (PLS-SEM), שיטה מולטי-ואריאטית יעילה במיוחד לבחינת קשרים סיבתיים בין משתנים סמויים ולעבודה עם מדגמים קטנים ונתונים שאינם מתפלגים באופן נורמלי. הליך ה-PLS-SEM כלל שני שלבים עיקריים: הערכת מודל המדידה החיצוני והערכת המודל המבני הפנימי. לאימות ההשערות המוצעות הופעל הליך bootstrapping עם 5,000 איטרציות.
ממצאים
הערכת מודל המדידה אישרה מהימנות פנימית טובה, עם מקדמי אלפא של קרונבך ומהימנות מורכבת בטווחים המומלצים, תוקף מתכנס באמצעות טעינות פקטור וממוצע שונות מוסברת בטווחים המקובלים, ותוקף דיסקרימיננטי עם יחסי HTMT מתחת לסף 0.9 בכל המשתנים. יוצא דופן מסוים היה משתנה הסיכון הנתפס, שהציג מהימנות נמוכה יחסית, ייתכן בשל ניסוח פריטים מעורפל או פרשנויות לא עקביות בקרב המשיבים, המצריך שיפור בפריטי המדידה בעתיד. לא זוהו בעיות של רב-קוויות בין המשתנים.
ניתוח המודל המבני העלה כי מרבית ההשערות נתמכו סטטיסטית, למעט השפעת הסיכון הנתפס על תפיסת התועלת והשפעת התנאים המאפשרים על תפיסת התועלת, שלא הגיעו למובהקות סטטיסטית. השפעה חברתית, סיכון נתפס ומודעות נמצאו בעלי השפעה מתונה על תפיסת קלות השימוש, אמון נמצא בעל השפעה בינונית, ותנאים מאפשרים הציגו את ההשפעה החזקה ביותר על תפיסת קלות השימוש. באשר לתפיסת התועלת, מודעות נמצאה בעלת השפעה מתונה, אמון בעל השפעה בינונית, והשפעה חברתית הציגה את ההשפעה המשמעותית ביותר מבין המשתנים כולם. מודעות נמצאה בעלת השפעה חיובית בינונית על אמון, ולעומת זאת בעלת השפעה שלילית חזקה על הסיכון הנתפס – כלומר ככל שרמת המודעות למטבעות קריפטוגרפיים גבוהה יותר, כך הסיכון הנתפס נמוך יותר והאמון גבוה יותר. כוונת ההתנהגות לשימוש הושפעה באופן בינוני מתפיסת קלות השימוש ובאופן משמעותי מתפיסת התועלת, שהייתה המנבא החזק ביותר של הכוונה להשתמש במטבעות קריפטוגרפיים לתשלום. בדיקת יכולת החיזוי של המודל אישרה כוח חיזוי חזק ביחס למודל ליניארי בסיסי.
דיון ומסקנות
שילובם של המשתנים החיצוניים – השפעה חברתית, תנאים מאפשרים, אמון, סיכון נתפס ומודעות – במודל ה-TAM המקורי מגביר משמעותית את כוחו ההסברי, ומספק הבנה מדויקת יותר של אימוץ מטבעות קריפטוגרפיים. השפעה חברתית, תנאים מאפשרים, תפיסת התועלת ומודעות מהוות את הגורמים המשמעותיים ביותר בקביעת שיעורי אימוץ מטבעות קריפטוגרפיים. ממצאים אלה מצביעים על הצורך באסטרטגיות ממוקדות להעלאת המודעות וההבנה של טכנולוגיות קריפטו, להבטחת תשתית תומכת נאותה, ולקידום השפעה חברתית חיובית כלפי השימוש במטבעות אלה. הרחבת גודל המדגם ואימוץ אסטרטגיית דגימה מגוונת יותר, שתשקף טוב יותר את האוכלוסייה הכללית בהונגריה, יחזקו את יכולת ההכללה של הממצאים בעתיד. הבנת הגורמים המניעים אימוץ מטבעות קריפטוגרפיים ברמת הפרט מספקת תובנות רלוונטיות לקובעי מדיניות ולבעלי עניין המבקשים לקדם קבלה ושילוב רחבים יותר של מטבעות דיגיטליים בכלכלה.
מקור
Hidegföldi, M., Csizmazia, G. L., & Karpavičė, J. (2025). Understanding the drivers of cryptocurrency acceptance: An empirical study of individual adoption. Procedia Computer Science, 256, 547–556.