בחינת האופן שבו חדשות כזב משתלטות על הרשתות החברתיות ומסכנות את בריאות הציבור

היקף התופעה

עם התפרצות מגפת הקורונה נוצרה הצפה עצומה של מידע מוטעה על המחלה. הרשתות החברתיות הפכו לאמצעי מרכזי להחלפת מידע על הנגיף, ובד בבד אפשרו הפצה בלתי מבוקרת של שמועות וטענות שגויות. השימוש ברשתות החברתיות עלה בין 20% ל-87% ברחבי העולם במהלך המשבר, ובאיטליה בלבד תועדו מדי יום במרץ 2020 בממוצע כ-46,000 ציוצים כוזבים או מטעים על הקורונה. בין הטענות שהופצו נמנו הקביעה ששידור הרשת הסלולרית מדור חמישי (5G) גרם למגפה, שנשיכות יתושים מעבירות את הנגיף, ושתרופות ביתיות כמו כלורוקין, שתיית שתן פרות או מים חמים מרפאות את המחלה. שמועה שהתפשטה ברשתות החברתיות לפיה אלכוהול טהור מרפא את הקורונה גרמה למותם של מאות אזרחים איראנים מהרעלה, לאחר שהשמועה נשענה במקור על כתבה בעיתון בריטי שטענה כי מורה בבית ספר החלים באמצעות ויסקי ודבש. במקביל, מומחי בריאות ומטפלים אלטרנטיביים רבים קידמו כדורים, שיקויים ותכשירים לא מוכחים כאמצעי ל'חיזוק' מערכת החיסון. המידע המטעה הגיע ממקורות מגוונים – פוליטיקאים, מנהיגי עולם, סלבריטאים, דמויות ציבור בולטות, תיאורטיקני קונספירציה ואף הציבור הרחב, עד שארגון הבריאות העולמי הכריז על 'אינפודמיה' (מגפת מידע) העולה כדי איום ממשי על בריאות הציבור.

שיטת הבדיקה

לצורך אפיון תופעת חדשות הכזב, נאספו ונותחו 1,225 ידיעות כזב על הקורונה שפורסמו באנגלית בין 1 בינואר ל-30 באפריל 2020, מתוך אתרי בדיקת עובדות, אתרים המתמחים בהפרכת מיתוסים ולוחות מעקב ייעודיים אחר הקורונה. שיטת הניתוח המרכזית הייתה ניתוח תוכן: לאחר סקירה כללית של החומר, נעשה שימוש בתוכנת VOSviewer לאיתור מונחים שהופיעו בידיעות בתדירות גבוהה, כאשר נבחרו רק מונחים שהופיעו במאגר הנתונים לפחות שבע פעמים. בעזרת טכניקת ניתוח קרבה – שיטה הדומה במהותה לניתוח שיתוף-ציטוטים בביבליומטריה ומיועדת לבחון את מערכת היחסים בין נקודה נבחרת לבין שכנותיה – נבנתה 'מטריצת מושגים' שחשפה קבוצות של מילים המופיעות יחד ומצביעות על משמעות משותפת. תוכנת VOSviewer שימשה גם להצגה חזותית של רשת שיתוף ההופעות בין המונחים המרכזיים.

מקורות הפצת המידע המוטעה

מתוך 1,225 ידיעות הכזב שנבדקו, מחצית (619, 50.5%) הופצו ישירות באמצעות רשתות חברתיות. יתר המקורות כללו אנשים פרטיים (115 ידיעות), מקורות מרובים ומעורבים (357), נשיא ארה"ב דונלד טראמפ (58), אתרי אינטרנט (37), עיתונים ואתרי חדשות (21), טלוויזיה (7), בלוגים (6) ומקורות לא ידועים (5). כלומר, כמחצית מהמידע הכוזב על הקורונה זרם ישירות דרך פלטפורמות של רשתות חברתיות, ואילו המחצית השנייה מקורה במגוון גורמים אנושיים ותקשורתיים נוספים.

קצב ההתפשטות לאורך זמן

מיפוי נפח ידיעות הכזב על פני ארבעה חודשים, בין ינואר לאפריל 2020, מגלה עקומה הדומה לצורת פעמון: 190 ידיעות (15.5%) הופרכו על ידי בודקי עובדות בפברואר, לעומת שיא של 582 ידיעות (47.5%) במרץ, וירידה ל-391 ידיעות (31.9%) באפריל. חודש מרץ 2020, שבו התפשטה המגפה במהירות ברחבי העולם ורוב המדינות הכריזו על סגרים, סימן אפוא גם את שיא ההצפה של מידע מוטעה בנושא.

סוגי המידע המוטעה

בחינת הידיעות חשפה שלושה סוגים מרכזיים של מידע מטעה: טענות כוזבות, תיאוריות קונספירציה וטיפולים פסאודו-מדעיים.

טענות כוזבות נגעו בעיקר לדרכי ההדבקה, הטיפול והמניעה של הנגיף. בין הדוגמאות הבולטות: הטענה שהקורונה מועברת באמצעות זבובי בית או עקיצות יתושים; ההמלצה לשתות מים חמים, שתן פרות, מתנול או אלכוהול כתרופה מוכחת; הידיעה שחוקרים בתוניסיה מצאו תרופה למחלה; הטענה שישראל פיתחה חיסון לקורונה; והאשמת קהילות דתיות או אתניות מסוימות, כגון הקהילה המוסלמית בהודו, כאחראיות להפצת הנגיף.

תיאוריות קונספירציה ניזונו מהצהרות של מנהיגי עולם, פקידי ממשל, פוליטיקאים ותיאורטיקני קונספירציה. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כינה את הקורונה 'הנגיף הסיני' והאשים את סין בייצורו במעבדה בווהאן, ובהמשך גם בהסתרת נתוני התחלואה והתמותה האמיתיים. מנגד, גורמים סיניים העלו טענה נגדית לפיה הצבא האמריקאי הביא את הנגיף לווהאן. שגריר סין בבריטניה דחה בראיון ל-BBC את כל ההאשמות כלפי מדינתו. תיאורטיקן הקונספירציה דייוויד אייק טען שהנגיף מופץ באמצעות מגדלי סלולר מדור חמישי, טענה שהובילה חלק מתומכיו לפגוע בתשתיות תקשורת ברחבי אירופה. מחקר שפרסם מכון טכנולוגי הודי (ונסוג לאחר מכן) טען לדמיון בין חלבוני הנגיף לחלבוני נגיף ה-HIV, אף שלא נמצאה כל תמיכה מדעית לכך. 27 מדעני בריאות הציבור מארצות הברית, אירופה ואסיה יצאו בהצהרה משותפת נגד תיאוריות המפקפקות במקור הטבעי של הנגיף.

טיפולים פסאודו-מדעיים כללו קידום בדיקות ותרופות שווא. בפקיסטן ובמדינות שכנות כמו הודו, אפגניסטן, איראן ובנגלדש רווחו נוהגים כגון הומאופתיה, רפואה אלטרנטיבית, רפואה צמחית ושרלטנות מיושנת. בין ההמלצות שהופצו: שאיפת אוויר חם דרך האף הורגת את הנגיף; אכילת שום מונעת הידבקות; חיסוני דלקת ריאות או מלריה מגנים מפני הקורונה; ומכיוון שהקורונה היא כביכול רק הצטננות רגילה, ויטמין C מספק הגנה מפניה. תכשירים נוספים שקודמו כללו תמיסת כסף קולואידלי, התרופה ההומאופתית 'ארסניקום אלבום 30', ושילוב תרופות כגון לופינביר, ריטונביר, אוסלטמיביר וכלורפנאמין שרופאים בהודו טענו שריפא חולי קורונה בהצלחה. ארגון הבריאות העולמי הבהיר שנכון לאותה עת לא קיימת אף תרופה המאושרת לטיפול או למניעה של המחלה.

ניתוח הקשרים בין מונחים מרכזיים

ניתוח קשרים בין מונחים שחזרו על עצמם בידיעות הכזב הצביע על שלושה אשכולות תמטיים עיקריים. אשכול אחד, שכלל את המונחים מים, מים חמים, מלח ושום, שיקף את הטיפולים הפסאודו-מדעיים. אשכול נוסף, שכלל את המונחים הודו, תפילה, אישה, הצטננות רגילה וטמפרטורה, שיקף את הטענות הכוזבות. מונחים כגון 'נשיא ארה"ב דונלד טראמפ', 'נשיא', 'ווהאן' ו'מעבדה' לא רק הופיעו קרובים זה לזה במפה החזותית, אלא גם תפסו נפח גדול יחסית, מה שהעיד על שכיחות ההופעה המשותפת שלהם – דפוס האופייני לתיאוריות הקונספירציה.

אסטרטגיות להתמודדות עם התופעה

שלוש אסטרטגיות עיקריות מוצעות לצמצום נזקי האינפודמיה. הראשונה עוסקת בהכשרת הציבור, ובמיוחד בני נוער, לזהות ולסמן חדשות כזב: מומלץ לבחון את מקור המידע ואת מידת האמינות שלו לפני שיתופו, בדומה לעקרונות של 'איתור מגע' הנהוגים בהתמודדות עם המגפה עצמה. מדריך בן שישה שלבים שהורכב מטיפים של ארגוני בדיקת עובדות מציע: לעצור ולנשום לפני שיתוף מידע, לבדוק את המקור, לתת אמון במדענים לפני פוליטיקאים, להיזהר מהשפעת רגשות, להשתמש בכלים לאימות תמונות וסרטונים, ולהכיר בגבולות הידע האישי. גם קמפיין תיוגים של אונסק"ו עודד חשיבה לפני לחיצה, לפני שיתוף ולפני הפצת ידע.

האסטרטגיה השנייה קוראת להפסיק לגלות סובלנות כלפי פרקטיקות פסאודו-מדעיות בתחום הבריאות ולחזק את האמון במדע, שכן הנזק שגורמות פרקטיקות כאלה לבריאות הציבור אינו זניח, בפרט בעת משבר. האסטרטגיה השלישית קוראת להצפת המרחב הציבורי במידע מדויק, נגיש, מרתק וקל לשיתוף במכשירים ניידים, שעונה על שאלות הציבור ועל חששותיו. בפועל, פלטפורמות רשתות חברתיות כבר נקטו צעדים בכיוון זה: יוטיוב השיקה התראות ייעודיות לקורונה וחסמה ערוצים של תיאורטיקני קונספירציה, ובהם ערוצו של דייוויד אייק, ואילו פייסבוק הסירה פרסומות המקדמות תוכן פסאודו-מדעי.

מסקנות

האינפודמיה סביב הקורונה התאפיינה בטענות כוזבות, תיאוריות קונספירציה למחצה מבוססות וריבוי טיפולים פסאודו-מדעיים בנוגע לאבחון, לטיפול, למניעה, למקור ולהתפשטות הנגיף. חדשות הכזב השתלטו על הרשתות החברתיות וסיכנו את בריאות הציבור. היקף המשבר ונוכחותו הנרחבת של המידע המטעה מחייבים אנשי מדע, אנשי מקצוע בתחום מידע הבריאות ועיתונאים לראות בסיוע לציבור הרחב לזהות חדשות כזב חלק מאחריותם המקצועית, ולפעול להפצת מידע מהימן ומבוסס ראיות באמצעות הרשתות החברתיות לצד אמצעי התקשורת המסורתיים – עיתונות, רדיו וטלוויזיה.

מקור

Naeem, S. B., Bhatti, R., & Khan, A. (2020). An exploration of how fake news is taking over social media and putting public health at risk. Health Information & Libraries Journal, 38(2), 143–149.