רקע תיאורטי
הגירה חיצונית פעילה מציבה בפני מערכות חינוך ברוב מדינות העולם אתגר משמעותי, בשל הצורך לשלב ילדים ממשפחות מהגרים בקהילה הבית-ספרית הקולטת. מידת ההצלחה בשילוב זה תלויה במידה רבה בעמדות ובתפיסות של אנשי הצוות החינוכי כלפי גיוון אתני-תרבותי. רוסיה נמנית עם המדינות המתאפיינות בגיוון תרבותי, לשוני ודתי רחב במיוחד: מפקד האוכלוסין העדכני מזהה למעלה מ-190 קבוצות לאום, ששה מהן — רוסים, טטרים, צ'צ'נים, בשקירים, צ'ובאשים, אווארים וארמנים — מונות למעלה ממיליון בני אדם כל אחת. באוכלוסייה מדוברות 277 שפות ולהגים השייכים לשלוש משפחות לשוניות עיקריות, לצד מגוון דתי הכולל הן דתות עולם והן דתות לאומיות מקומיות. תהליכי הגירה, בעיקר ממדינות חבר העמים ולאחרונה בעיקר ממרכז אסיה, מוסיפים לתמונה קבוצות מיעוט אתניות ותפוצות לאומיות חדשות ומשנים את הרכב האוכלוסייה.
המסגרת המושגית לבחינת עמדות כלפי מהגרים מתבססת על מושג העמדה החברתית, שהוכנס לשימוש מדעי בראשית המאה העשרים במחקר קלאסי על הגירה פולנית לארצות הברית, ופותח בהמשך בפסיכולוגיה החברתית כתגובה סובייקטיבית של הפרט כלפי קבוצות חברתיות משמעותיות על בסיס ניסיון קודם. מתוך העמדות החברתיות, עמדות אתניות נחשבות למרכזיות ביותר בשל הטעינה הרגשית הגבוהה שלהן וביכולתן לעצב הן סובלנות אתנית והן חוסר סובלנות. מרחק חברתי הוא מושג ספציפי המתאר נטייה להשתלבות או להתבדלות ביחס לקבוצה אתנו-תרבותית אחרת. בשנות העשרים של המאה העשרים פותח כלי מדידה לתופעה זו, המדרג את מידת הנכונות לקבל נציגים של קבוצה חברתית אחרת בשבע דרגות, הנעות בין קבלה כקרוב משפחה או כחבר קרוב לבין שאיפה להרחקה מוחלטת מהמדינה. כלי זה, המוכר כסולם המרחק החברתי של בוגארדוס, משמש עד היום לחקר יחסים בין-קבוצתיים על רקע גזעי, אתני ודתי, ולבחינת הקשרים בין מרחק חברתי, עמדות אתנו-תרבותיות, דעות קדומות ואפליה.
היחס של האוכלוסייה הקולטת ברוסיה כלפי מהגרים אינו אחיד, ומעוצב על ידי גורמים כלכליים וחברתיים כאחד: יציבות כלכלית של האזור, משאבי הגיוון האתני-תרבותי הקיימים בו, ניסיון קודם של אינטראקציה עם יוצאי ארצות אחרות, וכן מאפיינים אישיים של הנשאלים כגון מעמד חברתי, הכנסה, השכלה, גיל, מגדר ולאום. במחקרים שעסקו בסביבה החינוכית נמצא כי המרחק החברתי של תלמידים כלפי קבוצה אתנית מסוימת, לרבות מהגרים, מושפע במידה רבה מעמדות ומהרגלים של ההורים, וכי ניסיון אישי של מגע בין-תרבותי וגילם של הילדים הם מנבאים מרכזיים ליחס כלפי גיוון. עמדותיהם של מורים עצמם כלפי גיוון תרבותי לא נבחנו עד כה במדע הרוסי, על אף שבספרות הבינלאומית קיים גוף מחקר נרחב בנושא זה, לרבות מחקר רב-לאומי שבחן שש מדינות אירופיות ומצא שביחסי הכלה כלפי תלמידים שאינם ילידי המדינה קיים קשר לניסיון ההיסטורי הרחב יותר של החברה עם גיוון תרבותי.
שיטת המחקר
נבחנו עמדותיהם של מורים בבתי ספר על-יסודיים כלליים משני אזורים ברוסיה בעלי הרכב אוכלוסייה שונה — מחוז מוסקבה ורפובליקת טטרסטן. מדגם המחקר כלל 380 מורים, ולאחר סינון שאלונים חלקיים נותרו 355 שאלונים תקפים לניתוח. הרוב המכריע של המשתתפים, כ-95 אחוזים, היו נשים, וגילם הממוצע עמד על כחמישים שנה, בטווח שבין 19 ל-57. ההרכב הלאומי של המדגם כלל כמחצית רוסים, כארבעים ושלושה אחוזים טטרים, ומיעוט של אודמורטים, יהודים, ארמנים, אזרבייג'נים ולזגים. כשבעים אחוזים מהמשתתפים התגוררו בקזאן ובטטרסטן, וכרבע במוסקבה ובמחוז מוסקבה.
לצורך המדידה נעשה שימוש בגרסה מותאמת בת שבע דרגות של סולם המרחק החברתי של בוגארדוס. הדרגות מתחלקות לשלושה טווחים: ציונים נמוכים, בין 1 ל-2, המבטאים פתיחות ונכונות להתמזגות עם קבוצה חברתית אחרת; ציונים בינוניים, בין 3 ל-5, המבטאים סובלנות חברתית; וציונים גבוהים, בין 6 ל-7, המבטאים בידוד חברתי. המשיבים דירגו את מרחקם החברתי המועדף כלפי רוסים, טטרים, נציגי עמי צפון הקווקז ומרכז אסיה, וכן כלפי שתי קבוצות דתיות מרכזיות ברוסיה — נוצרים אורתודוקסים ומוסלמים. הנתונים עובדו באמצעות סטטיסטיקה תיאורית וניתוח שונות, במטרה לבחון את הקשר בין מרחק חברתי לבין לאום ואזור מגורים של המשיבים.
ממצאים
המרחק החברתי הקטן ביותר נמדד כלפי רוסים, נוצרים אורתודוקסים, טטרים ומוסלמים, כאשר כל הציונים הממוצעים לקבוצות אלה נמוכים משתי נקודות — טווח המוגדר כהתמזגות חברתית. לעומת זאת, המרחק החברתי האופטימלי כלפי עמי צפון הקווקז ומרכז אסיה עמד על 3.74 ו-3.97 נקודות בהתאמה, ציון המשקף סובלנות חברתית — טווח גבוה יותר, אך רחוק עדיין מבידוד. השוואה סטטיסטית בין הממוצעים העלתה הבדלים מובהקים בין המרחק לרוסים ולמוסלמים, בין רוסים לטטרים, ובין נוצרים אורתודוקסים למוסלמים, אם כי בהיקף מצומצם יחסית לעומת ההבדלים הגדולים בהרבה שהתגלו ביחס לשתי קבוצות המהגרים.
ניתוח שונות שבחן את המרחק החברתי כפונקציה של לאום ואזור מגורים גילה הבדלים מובהקים סטטיסטית. מורים במחוז מוסקבה הפגינו מרחק חברתי גדול משמעותית כלפי מוסלמים, ובה בעת מרחק קטן משמעותית כלפי עמי צפון הקווקז ומרכז אסיה, בהשוואה למורים מרפובליקת טטרסטן. ריכוז גבוה יחסית של מהגרים חיצוניים באזור המטרופוליני קשור לאינטראקציה חברתית פעילה ותכופה יותר, המצמצמת את המרחק כלפי קבוצות אלה. קרבתם של מורי טטרסטן למוסלמים מוסברת בהיסטוריה המשותפת ובמורשת האסלאמית המושרשת באזור. באופן כללי, רוב המורים הביעו תפיסה חיובית של גיוון אתנו-תרבותי, המעידה על נכונות לקיים אינטראקציה עם נציגי קבוצות אתניות שונות, לרבות מהגרים, במגוון הקשרים חברתיים.
דיון ומסקנות
המרחק החברתי המזערי ביותר נמצא ביחס לתושבים הילידיים של רוסיה — רוסים, נוצרים אורתודוקסים ומוסלמים — כאשר המשיבים ציינו נכונות פוטנציאלית לקבל נציגי קבוצות אלה כקרובי משפחה או כחברים קרובים. עובדה זו נובעת מהקשרים הכלכליים, התרבותיים והחברתיים ההיסטוריים המושרשים בין העמים המאכלסים את המדינה. לעומת זאת, המרחק כלפי קבוצות מהגרים מצפון הקווקז ומרכז אסיה, אף שהוא עדיין נמצא בטווח הסובלנות ומעיד על נכונות לשיתוף פעולה במסגרת עבודה או מגורים משותפים, גבוה כמעט פי שניים מהמרחק שנמדד כלפי התושבים הילידים. פער זה נובע הן מהשוני התרבותי הבין-קבוצתי המובהק והן מהיקפה ההולך וגדל של הגירת עבודה משטחי ברית המועצות לשעבר.
אופי תפיסת הגיוון התרבותי תלוי אכן באזור המגורים ובעוצמת המגעים הבין-תרבותיים של המשיבים. מורים ממוסקבה ומחוז מוסקבה מגלים מידה רבה יותר של קבלה כלפי קבוצות אתניות מצפון הקווקז וממרכז אסיה בהשוואה לעמיתיהם בטטרסטן, בעוד שמורים בטטרסטן קרובים יותר למוסלמים. באופן כללי, בקרב קבוצות חברתיות שונות באוכלוסייה הרוסית, ובכללן בעלי תפקידים במערכת החינוך, מורים נמנים עם הקבוצה המפגינה את הקבלה הסובלנית ביותר של גיוון תרבותי. גורמים נוספים המשפיעים על אופי האינטראקציה הבין-תרבותית כוללים ניסיון מגע קודם עם קבוצת החוץ, רמת השכלה, מקצוע, גיל, לאום, מגדר וחשיפה לתקשורת ולרשתות חברתיות. יחסם של מורים למהגרים אינו אחיד, ומשתנה בהתאם לאופן שבו הוא מתבטא ברמת החברה או בית הספר הספציפי, מה שמצביע על כך שעמדות סובלניות של מורים עשויות להשתנות תוך כדי התנסות פדגוגית שוטפת. בשל כך עולה הצורך במחקר ממוקד נוסף על יחס מורים לגיוון תרבותי בהיבט העבודה עם ילדי מהגרים בסביבה החינוכית, כאשר תוצאות כאלה עשויות לשמש בסיס להכשרת מורים ולפיתוח מקצועי של צוותי הוראה.
מקור
Khairutdinova, R. R. (2025). Perceptions of cultural diversity among school teachers: An empirical study. Psychological-Pedagogical Journal "Gaudeamus", 24(3), 50–61.