הערכה מצבית של התהליך החינוכי בקרב סטודנטים המתגוררים באזורי גבול ובאזורי לחימה

מבוא

הביטחון הפסיכולוגי של המשתתפים בתהליך החינוכי במצבים של שהייה ממושכת באזורי לחימה ובשטחים הסמוכים לגבול נחשב לאחד ההיבטים המרכזיים בהצלחת החינוך במוסדות לימוד. הארגון החינוכי, כחלק בלתי נפרד מהחברה האזרחית, נושא בתפקידי אבטחה. סטודנטים המתגוררים באזורי גבול ובאזורי לחימה נחשפים למגוון אתגרים המשפיעים באופן משמעותי על מסלולם הלימודי, ובהם עלייה במספר מצבי הלחץ, תנאי לימוד המשתנים במהירות, אווירה קבוצתית לא נוחה מבחינה פסיכולוגית, קשיים באינטראקציה עם המרצים וקשיי הסתגלות לשינויים מתמידים בתנאי הלימוד.

מצבם הנפשי של הסטודנטים במוסד להשכלה גבוהה משפיע ישירות על פעילותם הלימודית. תנאים משבריים עכשוויים – פעולות צבאיות והפרעות בתשתיות – משנים את פני התהליך החינוכי ופוגעים במעורבות, במוטיבציה ובמצב הנפשי של הסטודנטים. איום מתמיד של פעולות צבאיות, הפגזות ופיגועי טרור יוצר אווירה של פחד ומתח, המקשה על תהליך הלמידה. מצבים קיצוניים מסוג זה כרוכים בסכנה לחיי אדם ולבריאותו או לסביבה שבה הוא נמצא, בשל שימוש באמצעי פגיעה הגורמים לאבדות בנפש ולנזק חומרי.

שיטה

הניתוח מבוסס על גישה מצבית שפותחה בפסיכולוגיה הרוסית, ולפיה הגישה המצבית נשענת על שני עקרונות יסוד הקשורים זה בזה: עקרון הסיטואציוניזם, המדגיש את ההשפעות המצביות וההקשריות על ההתנהגות האנושית, ועקרון הפרשנות הסובייקטיבית של המצב, שלפיו יש לתאר את המצב מנקודת המבט הסובייקטיבית של המשתתפים בו. מצב מובן כמערכת יחסים משוחזרת במרחב הרפלקסיבי, הכוללת הערכות של תנאים בפועל ושל משאבים אישיים – מודל רפלקסיבי המקנה תכליתיות ומשמעות לפעולה.

המחקר האמפירי נערך בקרב 100 סטודנטיות בלימודי תואר ראשון סדירים באוניברסיטת קורסק הממלכתית, בגילאי 18 עד 20, הלומדות בשנה הראשונה והשנייה. הנתונים נותחו באמצעות שיטות סטטיסטיקה תיאורית. איסוף המידע התבצע באמצעות ריאיון מובנה ושאלון ייעודי שכותרתו "הערכת התהליך החינוכי", שנועד לבחון גורמים המשפיעים על הרווחה הנפשית של הסטודנטיות בתהליך החינוכי, את הגורמים הדומיננטיים ללחץ, את מידת המעורבות בתהליך הלמידה, את דרכי ההתמודדות עם קשיים ואת מקורות התמיכה, וכן שינויים ביחס ללמידה.

ממצאים

גורמי הלחץ שצוינו בתדירות הגבוהה ביותר הם אזעקות אוויריות (68.7%), מעורבות גבוהה בתחילת שנת הלימודים (43.7%), גישה פרגמטית ללימודים (31.2%) ופחד בעת הפגזות (25%). הגורם הדומיננטי ללחץ הוא חוסר הוודאות באשר להתרחשות האזעקות, המתאם עם התיאוריה של מתח כרוני של לזרוס. התהליך החינוכי מקוטע בשל האיומים החיצוניים.

בין משאבי ההסתגלות למצבים אלה בלטו הגמישות שגילו המרצים (37.5%), ירידה בחשיבות שמייחסים לציונים (25%), התרגלות לאיומים (18.7%) ותמיכה קבוצתית (18.7%). משאב ההסתגלות המרכזי הוא גמישות המרצים; לצד זאת בולטת עדיפות לתמיכה חיצונית על פני אסטרטגיות התמודדות עצמאיות, שמפותחות פחות.

המעורבות הגבוהה ביותר בתהליך הלימודי נרשמה בתחילת הלימודים: 43.7% מהסטודנטיות ציינו את טקס קבלת הסטודנטים החדשים ואת השיעורים המעשיים הראשונים כרגעי שיא. 25% ציינו מעורבות בפעילויות קבוצתיות – אירועים, משימות יצירתיות ופרויקטים קבוצתיים – ו-31.2% ציינו מעורבות מוגברת בתקופת בחינות הסמסטר. המעורבות קשורה בעיקר לפעילות חברתית ולשלבים קריטיים בלוח הזמנים הלימודי; היא פוחתת בשל מתח כרוני אך נשמרת הודות לאירועים חברתיים ולאתגרים אקדמיים.

37.5% מהסטודנטיות לא הצליחו לשחזר מצב קונקרטי שבו התגברו בהצלחה על קושי, נתון שעשוי להעיד על רמת מתח כרוני גבוהה. עם זאת, 31.2% הביאו דוגמאות, בעיקר עמידה מוצלחת בבחינה קשה; 18.7% ציינו תמיכה של חברות לקבוצת הלימוד; חלק נוסף ציין הסתגלות ללמידה במסדרונות ובמקלטים. היעדר זיכרון להתמודדות מוצלחת עשוי להצביע על תחושת חוסר אונים נלמד, בעוד שמקרים של הצלחה קשורים לתמיכה חברתית חיצונית ולהישגים אקדמיים אישיים.

רוב הסטודנטיות ציינו כי המפגש הראשון עם אזעקה התרחש כבר ביום הלימודים הראשון, חוויה שיצרה רושם טראומטי בתחילת הלימודים – פחד ומתח הקשורים לרעשים חזקים ולפיצוצים, בייחוד כשאלה התרחשו באופן בלתי צפוי, וירידה בריכוז עקב הצורך ללמוד במסדרונות ובמקלטים. 68.7% ציינו שאזעקות מתמשכות משבשות את התהליך הלימודי, 25% חוו פחד עז בעת פיצוצים, ואילו חלק מהן (18.7%) הצליחו להסתגל, פיתחו התרגלות והשתמשו במנגנוני התמודדות.

ביחס לתמיכת המרצים והעמיתות, התשובות נחלקו: כ-43.7% מהסטודנטיות לא קיבלו כל תמיכה, בעוד 37.5% ציינו גמישות מצד המרצים – כגון סיום מוקדם של שיעורים בשל סכנה ודחיית מועדי הגשה – וכן עזרה הדדית בתוך קבוצת הלימוד. לתמיכה תפקיד מרכזי בהפחתת מתח; נוכחותה משמעותית, ובמקומות שבהם היא קיימת היא אכן מפחיתה את רמת הלחץ.

חלק מהסטודנטיות דיווחו על שינוי בגישתן ללימודים: 31.2% אימצו גישה פרגמטית בבחירת מקצוע, מתוך שיקולי ביקוש בשוק העבודה; 25% ציינו ירידה בערך שמייחסות לציונים; 18.7% ציינו התפתחות של עמידות למתח. מצב משברי מוביל להערכה מחדש של ערכים – מעבר מאידיאליזם לפרגמטיזם – ומשנה את סדרי העדיפויות הלימודיים, מהישגים אקדמיים להישרדות ולתועלת מעשית. יציבות לימודית בתנאי משבר נבנית באמצעות לכידות חברתית ובחינה מחודשת של מטרות לימודיות אישיות.

מסקנות

הממצאים מאששים את הצורך בתמיכה חברתית לשם שמירה על יציבות אקדמית ועל עמידות בפני מתח, וכן את הצורך בפרגמטיזציה של המטרות הלימודיות בעת משבר, לצד הערכה מחדש של מטרות אלה בתנאי מתח כרוני. כאשר לא ניתן לסלק את גורם הלחץ המרכזי – חוסר הוודאות, הנובע למשל מאזעקות או מתקלות טכניות – מתפתחים אצל הסטודנטיות מנגנוני הסתגלות מרכזיים: התרגלות לאיומים, תמיכה חברתית המשמשת כחיץ מפני מתח, ומעבר למטרות לימודיות פרגמטיות. מצב זה טומן בחובו גם סיכונים: תחושת חוסר אונים נלמד אצל חלק מהסטודנטיות וחוסר אחידות בתמיכה מצד המרצים.

בנייה של תהליך חינוכי אפקטיבי באזורי גבול מחייבת הטמעת פורמטים גמישים – למידה אסינכרונית ושכפול חומרי הלימוד – סיוע פסיכולוגי דרך שירות פסיכולוגי מוסדי ואמצעים נוספים כגון תוכניות חונכות, וכן הכשרות לעמידות בפני מתח לסטודנטים ולמרצים כאחד. בתנאים הנוכחיים גובר הביקוש לתוכניות ייעודיות למניעת מצבים נפשיים חריפים בקרב ילדים, מתבגרים וסטודנטים. במענה לפניית משרד החינוך של הפדרציה הרוסית, גובשה תוכנית למניעת הפרעת דחק פוסט-טראומטית בקרב סטודנטים המתגוררים בטריטוריות הסמוכות לאזור שבו מתבצעות פעולות צבאיות. התוכנית מדגישה את הסיכון להתפתחות דחק טראומטי באוכלוסייה השוהה לאורך זמן באזורי לחימה ובשטחי גבול, תוך שימת דגש על קטינים, שרמת בגרותם ויכולתם לוויסות עצמי נמוכות יחסית.

תוכנית זו, המיועדת לאוכלוסיית יעד של סטודנטים צעירים בשנות הלימוד הראשונות, החלה להתבצע בשנת הלימודים הנוכחית במסגרת הפקולטה לפדגוגיה ולפסיכולוגיה באוניברסיטת קורסק הממלכתית. לצד זאת, עולה הצורך במודול תמיכה פסיכולוגית לסטודנטים ובגיבוש נהלי פעולה למרצים בעת אזעקות, לדוגמה שכפול לא מקוון של חומרי הלימוד. ניתוח מקיף של כלל גורמי הביטחון הפסיכולוגי של סטודנטים בתהליך החינוכי במצבים קריטיים מצריך המשך מחקר, מתוך תשומת לב לכל סוגי התמיכה הפסיכולוגית שלהן תפקיד מכריע בהתגברות על קשיים נפשיים בסביבה החינוכית.

מקור

Podymova, L. S., & Domyreva, E. A. (2025). Situational assessment of the educational process by students living in border areas and combat zones. Psychological-Pedagogical Journal "Gaudeamus", 24(3), 43–49.