רווחה נפשית

רווחה נפשית (Psychological Wellbeing) מתארת תפקוד נפשי מיטבי, ולא רק היעדר מצוקה. בספרות מקובל להבחין בין גישה הדוניסטית, המדגישה שביעות רצון מן החיים ורגשות חיוביים, ובין גישה אאודיימונית, המדגישה מימוש עצמי, משמעות, אוטונומיה, שליטה בסביבה, יחסים חיוביים וצמיחה אישית. ההבחנה הזאת אינה סמנטית בלבד, משום שהיא מובילה לכלי מדידה שונים ולמסקנות שונות בשאלה מה משפר את חייהם של אנשים.

מאמרים אקדמיים על רווחה נפשית עוסקים בתקפותם של המודלים המתחרים ובשאלה אם רכיביהם אכן נפרדים זה מזה. חלק מן המחקר בודק את תרומתם של הכנסה, תעסוקה, יחסים קרובים ובריאות, וחלק אחר את השונות התרבותית בהגדרה ובמשקל שניתן לעצמאות אישית לעומת שייכות. בין המגמות העכשוויות נמצאות רווחה נפשית של עובדים וסטודנטים, הערכת התערבויות מתחום הפסיכולוגיה החיובית, ושימוש במדדי רווחה ככלי מדיניות לצד מדדים כלכליים.