קרבה משפחתית

קרבה משפחתית (Family Closeness) היא עוצמת הקשר הרגשי בין בני משפחה, המתבטאת בתחושת שייכות, בתמיכה הדדית, בשיתוף ובתדירות המגע. היא נבדלת ממגורים משותפים ומקרבה גאוגרפית, ויכולה להישמר גם על פני מרחק רב. בספרות מקובל לבחון אותה כחלק מן הלכידות המשפחתית, ולהדגיש שאין מדובר בערך שכולו חיובי: קרבה רבה מדי עלולה להתבטא בטשטוש גבולות ובצמצום עצמאות, וקרבה מועטה מדי בניתוק ובבדידות, ולכן האיזון בין שייכות ובין אוטונומיה הוא שמכריע.

מאמרים אקדמיים על קרבה משפחתית עוסקים בקשר בינה לבין רווחה נפשית, התמודדות עם משבר ובריאות של בני המשפחה. חלק מן המחקר בוחן יחסים בין דורות ואת המשכיותה לאורך החיים, בייחוד בזקנה ובטיפול בהורים מבוגרים, וחלק אחר שמירת קשרים במשפחות שחלקן מהגרות או מפוזרות בין מדינות. בין המגמות העכשוויות נמצאות תקשורת דיגיטלית ככלי לשימור הקשר, קרבה במשפחות לאחר גירושין ובמשפחות משולבות, ושאלות מדידה שבהן בני אותה משפחה מדווחים אחרת זה מזה.