מוגבלות שכלית

מוגבלות שכלית (Intellectual Disability) היא מצב המאופיין במגבלה משמעותית בתפקוד האינטלקטואלי וכן בהתנהגות מסתגלת, כלומר במיומנויות המעשיות, החברתיות והרעיוניות של חיי היומיום, שראשיתו בתקופת ההתפתחות. ההגדרה בת זמננו מדגישה את מידת התמיכה הנדרשת לאדם בסביבתו ולא רק ציון במבחן משכל, ורואה בתפקוד תוצר של יחסי גומלין בין האדם לסביבה. היא מלווה פעמים רבות בצרכים בריאותיים נוספים, ובשיעורים גבוהים של בדידות, הדרה ותלות בשירותים.

מאמרים אקדמיים על מוגבלות שכלית עוסקים בהשתתפות בקהילה, בדיור נתמך ובתעסוקה נתמכת ובמעבר מחיים במוסד. חלק מן המחקר בוחן הכרעה נתמכת וזכויות, ובכלל זה אוטונומיה, בחירה ואפוטרופסות, וחלק אחר את משפחות הנתמכים ואת נטל הטיפול לאורך החיים. בין המגמות העכשוויות נמצאות בריאות וזקנה של אנשים עם מוגבלות שכלית, הגנה מפני ניצול והתעללות, ומתודולוגיות מחקר נגישות המאפשרות להם להשתתף כמשיבים ולא רק באמצעות מדווחים מטעמם.