סיכום בעברית של המאמר: What do you do when minority means you? Falling Down and the construction of 'whiteness'

תקציר הסיכום

מה עושים כשהמיעוט הוא אתה? "נפילה חופשית" ובניית ה"לבנוּת"

הסרט וקבלתו בארצות הברית

לוס אנג'לס נתפסת בשיח הפוסטמודרני כזירה של פיצול וסתירות: עושר ועוני זה לצד זה, קווי שבר אתניים ומעמדיים, קריסת התעשייה ומשבר של זהות לאומית. הסרט "נפילה חופשית" (1992) של ג'ואל שומאכר מתרחש בעיר הזאת. מייקל דאגלס, בחולצה לבנה ובתספורת צבאית, עומד בו לבדו מול נוף עירוני שומם, וטקסט הפרסום על כריכת הקלטת נוטה לאשר את מעשיו: אדם רגיל שיצא להילחם בחיי היומיום.

לפי דיווחי התקשורת, קהלים לבנים...

בשנת 1992 יצא לאקרנים "נפילה חופשית", סרט על אדם לבן ממוצע בלוס אנג'לס שמאבד את העבודה, את המשפחה ואת הסבלנות, ויוצא ליום של זעם בעיר שנראית לו זרה. בארצות הברית דווח שקהלים לבנים מחאו לו כפיים, והסרט נקרא כביטוי לתחושה שהלבנים הפכו לקורבנות של רב-תרבותיות, של פעולה מתקנת ושל הגירה. אבל האם כך הוא נקרא בכל מקום, ובידי כל צופה?

המאמר מתמקד בשאלה מה קורה ללבנוּת כשהיא נראית על המסך. לבנוּת נחשבת לעיתים קרובות לנורמה שאינה צריכה הסבר, ודווקא משום כך קשה לראות אותה. שאלת המחקר המרכזית היא עד כמה צופים מרקעים אתניים ותרבותיים שונים מזדהים עם הדמות הראשית, באילו רגעים ומדוע, ומה הם מבינים מהסרט על לבנוּת, גזענות וגבריות.

כדי לבדוק זאת קיים המחבר מחקר קהל בברמינגהם שבבריטניה. הוא ראיין שישה-עשר צעירים, לבנים ולא לבנים, יחידים וקבוצות קטנות, בקולנוע שבו הוקרן הסרט, וניתח את תגובותיהם סצנה אחר סצנה, לצד קריאה בסרט עצמו ובקריאות קודמות שלו בעולם האקדמי. כך אפשר לבחון לא רק מה הסרט אומר, אלא גם מה הצופים עושים איתו.