סיכום בעברית בהיקף 1,179 מילים של המאמר:
Abramovich, S. (2020). The Hesder yeshivot as agents of social change in religious Zionism. Israel Studies, 25(2), 138–158. https://doi.org/10.2979/israelstudies.25.2.07
לרכישת הסיכום
ארעה שגיאה
תקלה זמנית במערכת התשלום, אנא נסה שוב במועד מאוחר יותר
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת כמה רגעים
ישיבות ההסדר כסוכנות של שינוי חברתי בציונות הדתית
ב-1991 קיבלו ישיבות ההסדר את פרס ישראל על תרומתן לחברה ולמדינה. את הפרס קושרים בדרך כלל לצירוף יוצא הדופן של לימוד תורה ושירות צבאי. אבל כשבוחנים את תחילת דרכן, מתברר שהסדר השירות עם הצבא התגבש רק כעשור אחרי הקמת הישיבה הראשונה. מה הניע אפוא את המוסדות הראשונים, ולמה הם נועדו?
חוקרת המאמר יצאה לברר אם מאחורי הדימוי המוכר מסתתרת השפעה רחבה בהרבה, כזו שנוגעת לאופיו של מחנה שלם. היא נשענה על מקורות ארכיוניים שטרם נחקרו והתמקדה בארבע הישיבות הגדולות הראשונות, שקמו בין 1953 ל-1968. כל אחת מהן נולדה בנסיבות אחרות: אחת מתוך מחסור במנהיגות רבנית, אחרת מתוך שאיפה להיות גשר אל העולם החרדי, ושתיים מתוך המציאות החדשה שנוצרה אחרי 1967. במבט ראשון אלה סיפורים נפרדים, אך השאלה היא אם יש ביניהם חוט מקשר.
עוד שאלה מעניינת נוגעת לתנועה הרחבה שהישיבות פעלו בתוכה. הציונות הדתית נולדה מתוך מחלוקת עם הרבנים, וכיום מתארים אותה לא פעם כחברה שמרבה לציית להם. האם שינוי כזה אפשרי, ומי עמד מאחוריו? המאמר בוחן גם את היחסים עם החברה החרדית ועם החברה החילונית, ואת הדרך שבה תחושות של נחיתות, גבולות וביטחון עצמי מעצבות קבוצה. כדי להסביר זאת הוא נעזר בתיאוריה מתחום הפסיכולוגיה החברתית.
המאמר מביא קולות מתוך הישיבות עצמן: ראשי ישיבות שהתלבטו בשאלות קשות, ויכוחים על תוכנית הלימודים ומחלוקות על התיישבות בשטחים החדשים. הוא גם מציץ אל ההווה, אל קבוצות כמו החרד"ל ואל שינויים בדמות תלמיד ההסדר. מי שרוצה להבין איך מוסדות לימוד נעשים כוח שמעצב חברה, ומה עומד ביסוד הציונות הדתית של ימינו, ימצא כאן תמונה מפתיעה ועשירה בפרטים.
טעימה מתוך הסיכום
מבוא
ישיבות ההסדר הן מוסדות לאחר התיכון, שבהם תלמידים מהציונות הדתית משלבים לימוד תורה גבוה עם שירות צבאי פעיל בצה"ל. ב-1991 הוענק להן פרס ישראל על תרומתן לחברה ולמדינה. הסדר השירות עם הצבא התגבש רק כעשור אחרי הקמת הישיבה הראשונה, ולכן המוסדות הראשונים נועדו בעיקר ליעדים חברתיים ודתיים אחרים. הדיון מתמקד בהשפעתן הרחבה על החברה ומבוסס על מקורות ארכיוניים שטרם נחקרו. הטענה המרכזית היא שרבים ממאפייני הציונות הדתית העכשווית התגבשו...
להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,179 מילים
🏷סיכומים נוספים על: אורתודוקסיה, אורתודוקסיה מודרנית, בני עקיבא, גוש אמונים, דת, החרד"ל, הלכה, התיישבות, זהות, זהות דתית, זהות חברתית, חברה, חברה חרדית, חינוך דתי, חרדים, יהודה עמיטל, ישיבות, ישיבות ההסדר, ישיבת הכותל, ישיבת הר עציון, ישיבת שעלבים, כרם ביבנה, לימוד תורה, מזרחי, מלחמת ששת הימים, מרכז הרב, סמכות רבנית, צה"ל, ציונות דתית, רבנים, שינוי חברתי, שירות צבאי, תיאוריית הזהות החברתית
🔖סיכומים נוספים בתחום: היסטוריה, לימודי יהדות, סוציולוגיה