סיכום בעברית של המאמר: Target Price Rumor and Its Effect on Market Efficiency

שמועות על מחיר יעד והשפעתן על יעילות השוק

מי שגולש בפורומים של שוק ההון מכיר את ההודעות האלה: משתמש בשם בדוי מודיע שמניה מסוימת "תגיע ל-12 שקל", לפעמים בליווי גרף או ניתוח קצר ולפעמים בלי שום הסבר. אין דרך לדעת מי עומד מאחורי ההודעה, מה הוא יודע ומה האינטרס שלו. ובכל זאת, הודעות כאלה נקראות בידי אלפי משקיעים, ואולי גם משפיעות על החלטותיהם.

השאלה מעניינת במיוחד על רקע אחד הרעיונות המרכזיים בכלכלה הפיננסית, השערת השוק היעיל. לפי ההשערה, מחירי המניות משקפים בכל רגע את כל המידע הזמין, ולכן אי אפשר להרוויח באופן שיטתי ממידע שכבר פורסם, ובוודאי שלא משמועה אנונימית. אם השוק אכן יעיל, שמועה כזאת אמורה להיבלע במחיר מהר ובלי להשאיר הזדמנויות. אבל מה קורה בפועל? מתי מתחיל המחיר לזוז: לפני הפרסום, ביום הפרסום או אחריו? והאם יש מי שיודע על השמועה לפני כולם?

המאמר בוחן כיצד מגיב שוק המניות הישראלי לשמועות על מחיר יעד, כלומר להודעות של משתמשים בפורומים שצופות למניה מחיר עתידי מסוים, גבוה מהמחיר הנוכחי. לשם כך נאספו אלפי שמועות כאלה משלושת אתרי הפורומים הפיננסיים הגדולים בישראל, ספונסר, דבורסה וטריידינג פור ליווינג, שפורסמו בעשור שבין 2001 ל-2011, ומתוכן נבחרו 1,832 שמועות ראשוניות, שלא קדמה להן שמועה על אותה מניה בחודשים הקודמים. בשיטת חקר אירוע, המקובלת בחקר שוקי ההון, נבחנה התשואה החריגה של המניות, כלומר הפער בין התשואה בפועל לבין התשואה הצפויה לפי תנועת השוק כולו, בחלון של שישים ימים סביב יום הפרסום.

נוסף על כך חולקו המניות לפי התנהגותן בימים שלפני השמועה, ונבדק אם אפשר לנבא לפיה מה יקרה למחיר לאחר מכן, ובאיזו שעה ביום נוטות השמועות להתפרסם. השאלות האלה נוגעות למשקיע שמתלבט אם להאמין להודעה בפורום, וגם לשאלה רחבה יותר: כמה יעיל באמת שוק ההון בעידן שבו כל אחד יכול לפרסם תחזית.