סיכום בעברית בהיקף 1,318 מילים של המאמר:
Ibrahim, M. (1994). Religious inquisition as social policy: The persecution of the "Zanadiqa" in the early Abbasid caliphate. Arab Studies Quarterly, 16(2), 53–72.
לרכישת הסיכום
ארעה שגיאה
תקלה זמנית במערכת התשלום, אנא נסה שוב במועד מאוחר יותר
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת כמה רגעים
האינקוויזיציה הדתית כמדיניות חברתית: רדיפת ה"זנאדיקה" בח'ליפות העבאסית המוקדמת
"האסלאם הוא דת ומדינה": הביטוי הזה חוזר שוב ושוב בדיונים על העולם המוסלמי, ולרוב משתמעת ממנו מסגרת קבועה וקשיחה שבה האמונה מכתיבה את הפוליטיקה. אבל מה אם הכיוון הוא לא תמיד כזה? מה אם לעיתים דווקא צרכים חברתיים ופוליטיים מעצבים את השיח התיאולוגי, ואת האופן שבו מדינה מגדירה מי כופר ומי נאמן?
בשנת 780, בעת שהותו בחלב, הכריז הח'ליף העבאסי אל מהדי מסע חקירות והוצאות להורג נגד אנשים שהואשמו ב"זנדקה". הוא אפילו הקים משרה מיוחדת לצורך כך. בין הנאשמים היו משוררים, ויזירים וצאצאיהם, ואפילו ערבים בעלי שם ונכד של ח'ליף אומיי. חלקם הוצאו להורג, חלקם חזרו בהם וניצלו, ואיש אינו יודע כמה קורבנות היו. המקורות הערביים מספרים סיפור מוכר על מזימה פרסית נגד הערבים והאסלאם. אך הסיפור הזה מתקשה להסביר מדוע נרדפו גם ערבים, ומדוע בו בזמן נהנו אחרים, שנחשבו אנטי ערביים, מחסות רשמית.
המאמר יוצא מהתמיהה הזאת ובוחן את הרדיפה מזווית שונה. הוא מתחקה אחר דמותו של מאני ואחר הדת שייסד, ובודק מדוע הייתה לה עוינות עמוקה כל כך מצד האצולה הסאסאנית. הוא עוקב אחר המהפכה העבאסית ואחר ההמרה ההמונית של פרסים לאסלאם, בוחן מי היו המומרים, ומה עלה בגורל המעמדות הוותיקים של האימפריה הסאסאנית. הוא מעיין גם בספרות המתורגמת שהתפרסמה באותן שנים, מי קרא אותה ומי כתב אותה, ובשאלה אילו סופרים נהנו מחסינות ואילו הואשמו.
כך נפתח צוהר לשאלה רחבה יותר: מה בעצם עומד מאחורי אינקוויזיציה דתית, ומי מרוויח ממנה? האם מדובר באמונה, בלאומיות, בכלכלה או בכוח? ומה אפשר ללמוד מכך על אופן החלוקה המקובלת של ההיסטוריה האסלאמית לתקופות? מי שרוצה לגלות כיצד סיפור על כפירה מתגלה כסיפור על שינוי בסדר החברתי כולו מוזמן לעיין במאמר.
טעימה מתוך הסיכום
מבוא
הביטוי "האסלאם הוא דת ומדינה" משמש לטענה שבאסלאם תיאולוגיה ופוליטיקה שזורות זו בזו. לפי פירוש מקובל, האסלאם קובע מסגרת נוקשה שמכוונת את התהליכים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים של הקהילה. אולם המשפט, התיאולוגיה והמוסדות המדיניים התפתחו לאורך ההיסטוריה, ומוסדות כמו הסולטאן והאיקטאע (הענקת קרקעות) צמחו מצרכים "חילוניים" ורק אחר כך זכו להצדקה דתית מצד אנשי הדת. מכאן שיש לברר אילו כוחות חברתיים עומדים מאחורי הקשר...
להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,318 מילים
🏷סיכומים נוספים על: אורתודוקסיה, אינקוויזיציה, אינקוויזיציה דתית, איקטאע, אל מהדי, אסלאם, אצולת קרקעות, ברמכים, דואליזם, דת ומדינה, האימפריה הסאסאנית, הח'ליפות העבאסית, היסטוריה אסלאמית, המרת דת, ויזירים, זורואסטריזם, זנאדיקה, זנדקה, ח'ליפות, ח'ליפות עבאסית, כפירה, מאוואלי, מאני, מדיניות חברתית, מניכאיזם, מסחר, מעמדות חברתיים, סוחרים, עבאסים, פיאודליות, רדיפה דתית, שעוּביה, תרבות פוליטית, תרגום
🔖סיכומים נוספים בתחום: היסטוריה, לימודי דתות, לימודי האסלאם