סיכום בעברית בהיקף 1,435 מילים של המאמר:
Oliver, J. E., & Wong, J. (2003). Intergroup prejudice in multiethnic settings. American Journal of Political Science, 47(4), 567–582. https://doi.org/10.1111/1540-5907.00040
לרכישת הסיכום
ארעה שגיאה
תקלה זמנית במערכת התשלום, אנא נסה שוב במועד מאוחר יותר
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת כמה רגעים
דעות קדומות בין־קבוצתיות בסביבות רב־אתניות
ארצות הברית משתנה במהירות. גלי הגירה מאסיה ומאמריקה הלטינית הופכים אותה מחברה שנהוג היה לתאר בשני צבעים, שחור ולבן, לחברה שבה חיים זה לצד זה אמריקאים ממוצא אסייתי, שחורים, לטינים ולבנים. אלא שמאחורי המספרים הכלליים מסתתר מצב מורכב: רוב האנשים עדיין גרים בשכונות שבהן בני קבוצתם הם הרוב, והקבוצות השונות נפגשות הרבה פחות משהמפות הדמוגרפיות מרמזות.
מה עושה המרחק הזה, או הקרבה, לעמדות שלנו כלפי אחרים? מי שחי ליד בני קבוצה אחרת נוטה לראות בהם איום על משרות, על דיור ועל השפעה פוליטית, או שדווקא ההיכרות היומיומית מפוגגת סטריאוטיפים? בספרות המחקר שני הכיוונים קיבלו תימוכין. מחקרים על איום גזעי מצאו שככל שקבוצה גדולה יותר, גובר חשש הסביבה. מחקרים על מגע בין־גזעי מצאו את ההפך. כמעט כולם עסקו ביחסי לבנים ושחורים, ושאלו כיצד לבנים רואים שחורים. כמעט לא נשאל מה קורה כשיש ארבע קבוצות גדולות, ומה חושבים זה על זה השחורים, הלטינים והאסייתים.
השאלה המרכזית היא כיצד ההרכב הגזעי של הסביבה קשור לסטריאוטיפים שליליים ולתחושת התחרות בין קבוצות, ואם התשובה משתנה בהתאם ליחידה הגאוגרפית שבוחנים: השכונה או אזור המטרופולין כולו. נוסף על כך עולה חשד שמתבקש לבדוק: אולי מי שמלכתחילה בעל דעות קדומות בוחר לגור בין בני קבוצתו, ואז אין זו הסביבה שמעצבת עמדות, אלא העמדות שמעצבות את בחירת המגורים.
כדי לבדוק זאת השתמשו החוקרים בסקר גדול שנערך בשנים 1992 עד 1994 באטלנטה, בבוסטון ובלוס אנג'לס, שלוש ערים שונות מאוד בהרכב האוכלוסייה שלהן, וחיברו אותו לנתוני מפקד האוכלוסין על ההרכב הגזעי של כל שכונה. הנסקרים העריכו קבוצות אחרות במאפיינים כמו אינטליגנציה, עצמאות כלכלית והיכולת להסתדר איתן, ענו על שאלות על תחרות על משרות ועל השפעה פוליטית, ודירגו כרטיסים שהראו שכונות בהרכבים שונים, כך שאפשר היה לדעת איזה סוג שכונה הם מעדיפים. המשתתפים כללו אלפי שחורים, לבנים, לטינים ואמריקאים ממוצא אסייתי, ולכן אפשר היה לבחון את אותה שאלה אצל כל קבוצה בנפרד ולהשוות ביניהן.
מעבר לשאלה האקדמית, התשובה נוגעת לדיון ציבורי חם על מגורים משותפים, על מדיניות דיור ועל האופן שבו חברה מגוונת יכולה להתנהל בלי להידרדר לעימות.
טעימה מתוך הסיכום
מבוא
ההגירה מאסיה ומאמריקה הלטינית משנה את ארצות הברית: מחברה שחולקה באופן חד־גוני בין שחורים ללבנים היא הופכת לאומה "פריזמטית" של קבוצות גזעיות ואתניות רבות. בשנת 2050 הלבנים צפויים להיות רק מחצית מהאוכלוסייה, ועם זאת החברה נותרה "מחולקת לפי צבע": לבנים ושחורים, ובמידה פחותה אסייתים ולטינים, ממשיכים להתגורר בהפרדה לפי שכונות וגבולות עירוניים.
המחקר על הזיקה בין ההקשר החברתי לעמדות גזעיות נראה סותר, ועוסק...
להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,435 מילים
🏷סיכומים נוספים על: אזור מטרופולין, איגודים אזרחיים, איום גזעי, איום מהגירה, אינטגרציה גזעית, אמריקאים ממוצא אסייתי, אפרו-אמריקאים, ארצות הברית, אתניות, בחירה עצמית, גזע, דעות קדומות, דעות קדומות בין-קבוצתיות, הגירה, המחקר הרב-עירוני על אי-שוויון עירוני, הפרדה מגורית, הפרדה שכונתית, הקשר חברתי, השערת המגע, השערת כוח-איום, יחידת ניתוח, יחסי גזעים, יחסים בין-קבוצתיים, לבנים, לטינים, מגע בין-גזעי, מעמד חברתי-כלכלי, משחק סכום אפס, סביבות רב-אתניות, סטריאוטיפים, סטריאוטיפים שליליים, עמדות גזעיות, פעולה מתקנת, רב-אתניות, שכונה, תחרות בין-קבוצתית
🔖סיכומים נוספים בתחום: מדעי המדינה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה
📖סיכומים נוספים של מאמרים שנלמדים בקורס: שפה והגירה בהקשר פסיכולוגי וחינוכי
🏛סיכומים נוספים של מאמרים שנלמדים במוסדות הלימודים: אוניברסיטת תל אביב