סיכום בעברית של המאמר: Intergroup Prejudice in Multiethnic Settings

דעות קדומות בין־קבוצתיות בסביבות רב־אתניות

ארצות הברית משתנה במהירות. גלי הגירה מאסיה ומאמריקה הלטינית הופכים אותה מחברה שנהוג היה לתאר בשני צבעים, שחור ולבן, לחברה שבה חיים זה לצד זה אמריקאים ממוצא אסייתי, שחורים, לטינים ולבנים. אלא שמאחורי המספרים הכלליים מסתתר מצב מורכב: רוב האנשים עדיין גרים בשכונות שבהן בני קבוצתם הם הרוב, והקבוצות השונות נפגשות הרבה פחות משהמפות הדמוגרפיות מרמזות.

מה עושה המרחק הזה, או הקרבה, לעמדות שלנו כלפי אחרים? מי שחי ליד בני קבוצה אחרת נוטה לראות בהם איום על משרות, על דיור ועל השפעה פוליטית, או שדווקא ההיכרות היומיומית מפוגגת סטריאוטיפים? בספרות המחקר שני הכיוונים קיבלו תימוכין. מחקרים על איום גזעי מצאו שככל שקבוצה גדולה יותר, גובר חשש הסביבה. מחקרים על מגע בין־גזעי מצאו את ההפך. כמעט כולם עסקו ביחסי לבנים ושחורים, ושאלו כיצד לבנים רואים שחורים. כמעט לא נשאל מה קורה כשיש ארבע קבוצות גדולות, ומה חושבים זה על זה השחורים, הלטינים והאסייתים.

השאלה המרכזית היא כיצד ההרכב הגזעי של הסביבה קשור לסטריאוטיפים שליליים ולתחושת התחרות בין קבוצות, ואם התשובה משתנה בהתאם ליחידה הגאוגרפית שבוחנים: השכונה או אזור המטרופולין כולו. נוסף על כך עולה חשד שמתבקש לבדוק: אולי מי שמלכתחילה בעל דעות קדומות בוחר לגור בין בני קבוצתו, ואז אין זו הסביבה שמעצבת עמדות, אלא העמדות שמעצבות את בחירת המגורים.

כדי לבדוק זאת השתמשו החוקרים בסקר גדול שנערך בשנים 1992 עד 1994 באטלנטה, בבוסטון ובלוס אנג'לס, שלוש ערים שונות מאוד בהרכב האוכלוסייה שלהן, וחיברו אותו לנתוני מפקד האוכלוסין על ההרכב הגזעי של כל שכונה. הנסקרים העריכו קבוצות אחרות במאפיינים כמו אינטליגנציה, עצמאות כלכלית והיכולת להסתדר איתן, ענו על שאלות על תחרות על משרות ועל השפעה פוליטית, ודירגו כרטיסים שהראו שכונות בהרכבים שונים, כך שאפשר היה לדעת איזה סוג שכונה הם מעדיפים. המשתתפים כללו אלפי שחורים, לבנים, לטינים ואמריקאים ממוצא אסייתי, ולכן אפשר היה לבחון את אותה שאלה אצל כל קבוצה בנפרד ולהשוות ביניהן.

מעבר לשאלה האקדמית, התשובה נוגעת לדיון ציבורי חם על מגורים משותפים, על מדיניות דיור ועל האופן שבו חברה מגוונת יכולה להתנהל בלי להידרדר לעימות.