סיכום בעברית בהיקף 1,448 מילים של המאמר:
Hetzroni, O. E., & Schanin, M. (2002). Emergent literacy in children with severe disabilities using interactive multimedia stories. Journal of Developmental and Physical Disabilities, 14(2), 173–190. https://doi.org/10.1023/A:1015271531459
לרכישת הסיכום
ארעה שגיאה
תקלה זמנית במערכת התשלום, אנא נסה שוב במועד מאוחר יותר
מעבד את התשלום, פעולה זו עשויה לקחת כמה רגעים
אוריינות מתהווה אצל ילדים עם מוגבלויות קשות באמצעות סיפורי מולטימדיה אינטראקטיביים
רוב הילדים פוגשים את עולם הקריאה הרבה לפני שהם יודעים לקרוא. הם בוחרים ספר מהמדף, מתיישבים בחיק של מבוגר, מצביעים על איור, הופכים דף בקוצר רוח כדי לראות מה קורה הלאה. מתוך המפגשים הקטנים האלה, שנראים כמו משחק, נבנים היסודות של הקריאה והכתיבה: ההבנה שלסיפור יש כיוון ורצף, שלמילה הכתובה יש צליל, שהדמויות חוזרות ושמשפטים מסוימים חוזרים איתן.
ילד עם שיתוק מוחין שמתקשה לדבר ולהזיז את ידיו מפספס חלק גדול מזה. הוא לא יכול להפוך דף בעצמו, לבחור את הספר האהוב עליו או להגיב בזמן ההקראה, ולכן הוא נשאר לרוב צופה סביל בסיפור שמישהו אחר מנהל עבורו. השאלה היא מה קורה כשנותנים לילד כזה את השליטה.
אורית חצרוני ומיכל שנין מאוניברסיטת חיפה בדקו אם ספר סיפורים ממוחשב ואינטראקטיבי יכול לפתוח לילדים עם מוגבלויות דיבור ומוטוריקה קשות את הדלת לאוריינות מתהווה. הן לקחו את "חמישה בלונים" של מרים רות, ספר ילדים עברי מוכר, סרקו אותו והפכו אותו לתוכנת מולטימדיה עם קול של מספר. לתוכנה חוברו שני מתגים גדולים: לחיצה על האחד הופכת דף, ולחיצה על השני חושפת על המסך מילה מתוך הסיפור, כמו שם של ילד, צבע של בלון או פועל, ומשמיעה אותה בקול.
במחקר השתתפו ילדה בת חמש שמקבלת טיפולים במרכז לילדים עם צרכים מיוחדים, ועוד ארבעה ילדים בני שש עד שמונה מבית ספר לילדים עם שיתוק מוחין. אף אחד מהם לא ידע לקרוא. לאורך מפגשים רבים נבדק, בשיטות של מחקר יחידני, אם הילדים מזהים מילים מתוך הסיפור כשהן מוצגות להם על כרטיסים, ואם עצם השמיעה של הסיפור מספיקה לשם כך או שנדרשת החשיפה האקטיבית למילים. במקביל תיעדו צופים התנהגויות אורייניות: אם הילדים מבינים את כיוון הסיפור, מזהים את הדמויות, הופכים דפים בעצמם, שולטים במתגים ומגלים עניין בפעילות.
מאחורי המחקר הקטן הזה עומדת שאלה גדולה על הקשר בין עצמאות ללמידה: האם האפשרות לקבוע לבד מתי להפוך דף ואיזו מילה לשמוע משנה את הדרך שבה ילד עם מוגבלות קשה פוגש את הכתב?
טעימה מתוך הסיכום
מבוא
התנסויות מוקדמות הקשורות לאוריינות משפיעות על התפתחות הקריאה, הכתיבה והשפה של ילדים בהתפתחות תקינה ושל ילדים עם צרכים מיוחדים, והן מנבאות את רכישת הקריאה והכתיבה בהמשך. חשיפה לספרים, האזנה לסיפורים והשתתפות בקריאה משותפת הן פעילויות של אוריינות מתהווה, שמזמנות לילד את האפשרות להפוך לקורא.
ילדים עם לקויות דיבור ולקויות מוטוריות קשות מוגבלים לעתים קרובות בהזדמנויות לקחת חלק בפעילויות כאלה. מחסומים פיזיים, כמו הקושי להפוך דף...
להמשך הסיכום המלא, בהיקף 1,448 מילים
🏷סיכומים נוספים על: אוריינות, אוריינות מתהווה, אינטראקטיביות, זיהוי מילים, חינוך מיוחד, חמישה בלונים, טכנולוגיה מסייעת, ילדים עם צרכים מיוחדים, למידה בסיוע מחשב, לקויות דיבור, לקויות מוטוריות, מוגבלויות קשות, מוגבלות, מולטימדיה, מחקר יחידני, מערך בדיקות מרובות, מערך קווי בסיס מרובים, מרים רות, מתגים, סיפורי מולטימדיה, ספר סיפורים ממוחשב, ספרים אינטראקטיביים, עמוד שדרה שסוע, עצמאות, קריאה, קריאה משותפת, רכישת קריאה, שיתוק מוחין, שליטה בסביבה
🔖סיכומים נוספים בתחום: חינוך, חינוך מיוחד, לימודי מוגבלות
📖סיכומים נוספים של מאמרים שנלמדים בקורס: הליכי מחקר יחידניים
🏛סיכומים נוספים של מאמרים שנלמדים במוסדות הלימודים: אוניברסיטת חיפה
