רקע: ותק בהוראה ואפקטיביות מורים
קיימת תפיסה רווחת לפיה מורים משתפרים במהירות בשנים הראשונות לעבודתם, ולאחר מכן מגיעים לרמת ביצוע יציבה שאינה משתנה עוד. תפיסה זו סותרת את הידוע על מקצועות אחרים, שבהם ניסיון מצטבר – למשל אצל מנתחים או מפתחי תוכנה – קשור לשיפור מתמשך בביצועים. שאלת האפקטיביות של מורים מנוסים לעומת מורים חדשים היא בעלת חשיבות מדיניות רבה, משום שהרכב כוח ההוראה בארצות הברית השתנה במידה ניכרת בעשורים האחרונים. בשנת 1988 המורה האופייני היה בעל 15 שנות ותק, ואילו עד 2008 המורה האופייני היה מתחיל בשנתו הראשונה. גם לאחר האטה בתופעה זו בעקבות המשבר הכלכלי, נכון לשנת 2012 המורה האופייני עדיין היה בעל כחמש שנות ניסיון בלבד. במקביל, מורים חסרי ניסיון מרוכזים באופן לא פרופורציוני בבתי ספר המשרתים אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה, ריכוזים גבוהים של תלמידים ממוצא אפרו-אמריקאי, היספני, אינדיאני-אמריקאי ואלסקה-ילידי, וכן תלמידים הלומדים אנגלית כשפה נוספת. פערים אלה מעוררים שאלה מרכזית: כיצד על מדיניות החינוך להתייחס להתרכזות מורים חסרי ניסיון דווקא בבתי הספר המאתגרים ביותר.
שיטת ניתוח הוותק: כיצד מבודדים את תרומת הניסיון
עד לפני כשני עשורים, מחקרים בנושא נשענו בעיקר על ניתוחים חתכיים שהשוו קבוצות שונות של מורים בעלי ותק שונה באותה שנת לימודים. שיטה זו אינה מבחינה בין שני גורמים נפרדים: מידת השיפור בפועל שמורה עובר ככל שהוא צובר ניסיון, לעומת ההבדל הבסיסי ביכולת בין מורים שנשארים במקצוע לאורך זמן לבין מורים שעוזבים אותו מוקדם. אם מורים אפקטיביים יותר נוטים לעזוב את המקצוע בשיעורים גבוהים יחסית, ניתוחים חתכיים עלולים להעריך בחסר את תרומתו האמיתית של הניסיון. פיתוח מסדי נתונים מנהליים המאפשרים לצמד תלמידים למורים הספציפיים שלימדו אותם, לצד שיטת "השפעות קבועות של מורה", איפשרו לחוקרים להשוות כל מורה לעצמו בשנים שונות של הקריירה שלו, ובכך לבודד את תרומתו האמיתית של הניסיון מבלי שהבדל בסיסי ביכולת בין מורים ישפיע על התוצאה. שיטה זו נחשבת למדויקת ביותר, ולצידה נעשה שימוש גם בשיטות המבוססות על השפעות קבועות של בית ספר או של תלמיד, המאפשרות להשוות בין מורים באותו בית ספר או שלימדו את אותו תלמיד, אם כי לשיטות אלה מגבלות משלהן.
ותק והישגים לימודיים לאורך הקריירה
בבחינת שלושים מחקרים שנערכו מאז 2003 ובדקו את הקשר בין ותק בהוראה להישגי תלמידים במבחנים סטנדרטיים, עשרים ושמונה מהם מצאו קשר חיובי ומובהק בין הוותק לאפקטיביות ההוראה. בקרב המחקרים שהשתמשו בשיטת ההשפעות הקבועות של מורה, הנחשבת למדויקת ביותר, כל שמונה-עשר המחקרים מצאו קשר חיובי, וחמישה-עשר מהם, שבחנו ותק של שבע שנים ומעלה, מצאו כי מורים ממשיכים להשתפר גם מעבר לעשור הראשון לעבודתם. כך למשל, ניתוח של כרבע מיליון תלמידי חטיבת ביניים בצפון קרוליינה על פני חמש שנים הראה כי מורה בעל שתים-עשרה שנות ניסיון משפר את ציוני התלמידים במתמטיקה ובאנגלית בהיקף גדול משמעותית לעומת מורה חסר ניסיון, וגם מורים בעלי עשרים ואחת עד עשרים ושבע שנות ותק המשיכו להיות אפקטיביים יותר ממורים בעלי חמש שנות ותק בלבד.
מחקר נוסף, שכלל תלמידי תיכון בצפון קרוליינה, מצא כי מורה בעל למעלה מעשרים ושבע שנות ניסיון משפר הישגים בהיקף המקביל לחודשים אחדים של לימוד נוסף בהשוואה למורה חסר ניסיון. ממצאים דומים עלו ממחקר שכלל למעלה מ-11,000 כיתות ה' בצפון קרוליינה על פני תשע שנים, שבו נמצא כי מורה בעל שלושים שנות ותק מציג רמת אפקטיביות גבוהה בכ-0.75 סטיית תקן ממורה בעל חמש שנות ותק במתמטיקה. גם ניתוח שכלל את כלל תלמידי כיתות ד' עד י' בפלורידה על פני שש שנים הראה כי הישגי התלמידים ממשיכים לעלות גם מעבר לעשרים וחמש שנות ותק, אף שעיקר השיפור מתרחש בשנים הראשונות לעבודת המורה. באופן עקבי, מורים חדשים מציגים את קצב השיפור המהיר ביותר בשנים הראשונות לעבודתם, ולאחר מכן ממשיכים להשתפר בקצב מתון יותר אך משמעותי, לאורך העשור השני ולעיתים גם השלישי של הקריירה.
מעבר לציונים: השפעה על נוכחות בבית הספר
אפקטיביות של מורים מיטיבה עם תלמידים גם מעבר להישגים במבחנים. ניתוח נתונים על כ-1.2 מיליון תלמידי חטיבת ביניים בצפון קרוליינה, שהתבסס על מעקב אחר אותם מורים לאורך זמן, גילה כי ככל שמורים צוברים ניסיון, שיעור ההיעדרויות הגבוהות בקרב תלמידיהם יורד. שנת ניסיון אחת מאפשרת למורה להוראת אנגלית להפחית את שיעור התלמידים בעלי היעדרויות גבוהות בשתי נקודות אחוז, ומורה בעל ותק של למעלה מעשרים ואחת שנים מפחית שיעור זה ב-14.5 נקודות אחוז בממוצע. אצל מורי מתמטיקה, שנתיים ניסיון מפחיתות את שיעור ההיעדרויות הגבוהות ב-3.8 נקודות אחוז, ובוותק רב יותר ההפחתה מגיעה ל-11.5 נקודות אחוז. ההשפעה על נוכחות בולטת יותר אצל תלמידים בסיכון גבוה עם היעדרויות תכופות, ונראה כי לאורך הקריירה מורים מנוסים משפרים את יכולתם לנהל את הכיתה ולעודד מוטיבציה בקרב תלמידיהם, מעבר לשיפור בהוראת התוכן עצמו.
סביבת עבודה תומכת ורציפות בתפקיד
קצב השיפור של מורים לאורך הקריירה תלוי גם בסביבת העבודה שבה הם מלמדים. מעקב אחר כ-3,145 מורים וכ-280,000 תלמידי בית ספר יסודי במחוז שרלוט-מקלנבורג על פני עשר שנים העלה כי מורים המלמדים בבתי ספר בעלי סביבה מקצועית תומכת, המאופיינת ביחסי אמון, שיתוף פעולה בין מורים, מנהיגות בית ספרית תומכת והערכת הוראה משמעותית, משתפרים בקצב מהיר משמעותית ממורים בבתי ספר בעלי סביבה מקצועית חלשה יותר. הפער בקצב השיפור בין בתי ספר בעלי סביבה חזקה לבתי ספר בעלי סביבה חלשה גדל מכ-12% לאחר שלוש שנות ותק לכ-38% לאחר עשר שנים.
גורם נוסף המשפיע על קצב הלמידה הוא רציפות התפקיד: מורים שצוברים ניסיון חוזר באותה שכבת גיל, אותו מקצוע לימוד או אותו מחוז משתפרים מהר יותר ממורים שהניסיון שלהם התפזר בין שכבות גיל או מקצועות שונים. בניתוח נתוני צפון קרוליינה על פני שמונה-עשרה שנים נמצא כי בהוראת מתמטיקה, תלמידים של מורים בעלי ניסיון ממוקד באותה שכבת גיל התקדמו יותר מתלמידים של מורים בעלי ותק כללי דומה, כאשר תרומת הניסיון הממוקד עמדה על כמחצית מתרומת הניסיון הכללי.
עם זאת, כחמישית מהמורים מחליפים שכבת גיל כבר בשנתם השנייה, ופחות ממחצית ממשיכים ללמד את אותה שכבת גיל לאורך חמש השנים הראשונות לעבודתם, מה שמצמצם את התרומה הפוטנציאלית של הניסיון הממוקד. ממצא דומה עלה ממחקר שכלל בתי ספר בעלי אוכלוסיית תלמידים מוחלשת כלכלית, שבו נמצא כי מורים בעלי ניסיון של תשע-עשרה עד עשרים וארבע שנים באותה שכבת גיל היו כפולים באפקטיביות שלהם בהוראת קריאה לעומת מורים בעלי חמש שנות ותק ומעלה שנמדדו ללא התמקדות בשכבת גיל קבועה.
תרומת מורים מנוסים לעמיתים ולבית הספר כולו
נוכחות של מורים מנוסים בבית ספר מיטיבה גם עם מורים אחרים, לא רק עם תלמידיהם שלהם. ניתוח נתונים על תלמידי כיתות ג' עד ה' בצפון קרוליינה על פני אחת-עשרה שנים העלה כי מורים שהעמיתים שלהם היו מנוסים יותר הצליחו לשפר את ציוני תלמידיהם באופן משמעותי יותר, הן במתמטיקה והן באנגלית, כאשר השפעה חיובית זו ניכרת אף שנתיים לאחר מכן. מורים מתחילים נהנים במיוחד מנוכחות עמיתים מנוסים. בהשוואה בין בתי ספר עניים לעשירים בפלורידה ובצפון קרוליינה נמצא כי תרומת הוותק להישגי תלמידים גדולה יותר בבתי ספר שבהם רמת העוני נמוכה יותר, וכי הפער נובע בעיקר מכך שבבתי ספר עניים, שבהם מרוכזים מורים חסרי ניסיון רבים, יש פחות מורים מנוסים שיכולים לשמש חונכים ולתמוך בפיתוח המקצועי של עמיתיהם החדשים. תחלופת מורים גבוהה, המאפיינת בתי ספר כאלה, פוגעת בהישגי כלל התלמידים בבית הספר ולא רק בתלמידי המורים שעזבו, בעיקר בבתי ספר המשרתים אוכלוסיות מוחלשות. עלות החלפת מורה שעוזב בתחילת דרכו נעה בין כ-4,300 דולר במחוז כפרי קטן לכ-18,000 דולר במחוז עירוני גדול, בעלות לאומית משוערת של יותר משבעה מיליארד דולר בשנה.
מגבלות הידע הקיים והשלכות למדיניות
הממצאים מבוססים בעיקר על נתונים ממדינות בודדות בעלות מערכות מידע מתקדמות, כגון פלורידה, ניו יורק, צפון קרוליינה וטקסס, ולכן מידת ההכללה שלהם למדינות אחרות אינה ודאית. כמעט כל המחקרים בתחום מתבססים על ציוני מבחנים סטנדרטיים בלבד, שאינם משקפים היבטים חשובים אחרים של הוראה, ואף לא נבחנה בהם השאלה מהו התמהיל האופטימלי בין מורים מנוסים לחסרי ניסיון בצוות בית ספרי נתון. עם זאת, ההשלכות למדיניות ברורות: יש לשאוף ליציבות רבה יותר בשיבוץ מורים באותה שכבת גיל ומקצוע, לטפח סביבות עבודה תומכות ושיתופיות בבתי הספר, ולפעול לחלוקה שוויונית יותר של מורים מנוסים כך שתלמידים בבתי ספר מוחלשים לא יזכו בעיקר למורים חסרי ניסיון. לצד זאת, נדרשת השקעה מתמשכת במיון קפדני של מועמדים להוראה, בהכשרה איכותית מבוססת התנסות מעשית, בליווי אינטנסיבי בשנות ההוראה הראשונות ובהערכה קפדנית לפני מתן קביעות, כדי להבטיח שמורים חדשים ייכנסו למקצוע ברמת מיומנות שממנה יוכלו להמשיך ולהתפתח לאורך הקריירה.
מקור
Kini, T., & Podolsky, A. (2016). Does teaching experience increase teacher effectiveness? A review of the research. Learning Policy Institute.
