![{"prompt":"The educator's role in democratic and multicultural societies: Student perceptions at a teacher training college in Israel","originalPrompt":"The educator's role in democratic and multicultural societies: Student perceptions at a teacher training college in Israel","width":768,"height":576,"seed":20489,"model":"flux","enhance":true,"nologo":true,"negative_prompt":"undefined","nofeed":false,"safe":false,"quality":"medium","image":[],"transparent":false,"isMature":false,"isChild":false,"trackingData":{"actualModel":"flux","usage":{"candidatesTokenCount":1,"totalTokenCount":1}}}](https://sicum.co.il/wp-content/uploads/elementor/thumbs/the-educators-role-in-democratic-and-multicultural-societies-student-perceptions-at-a-teacher-trai-rdmt6gp8xkcob0bidlna5et88rl4n3wsvdfqarmt80.jpg "the-educators-role-in-democratic-and-multicultural-societies-student-perceptions-at-a-teacher-trai")
הקדמה
מחנכים נתפסים כסוכני שינוי חברתי בעלי אחריות לעיצוב דור העתיד של אזרחי החברה. לצד הוראת ידע, הם נושאים בתפקידים ערכיים וחברתיים הקשורים בהתמודדות עם סוגיות של קיימות, שוויון, דמוקרטיה וחיים משותפים. בחברה הישראלית, המאופיינת במורכבות תרבותית ובקיום של רוב יהודי ומיעוט ערבי, למכללות להכשרת מורים תפקיד מרכזי בעיצוב עמדות עתידיות של מורים כלפי חברה משותפת ודמוקרטית.
החברה הישראלית: רב-תרבותית ומפולגת
החברה בישראל מאופיינת בקיומן של תרבויות מרובות, פערים חברתיים וחוסר אג'נדה רב-תרבותית סדורה. היחסים בין קבוצות האוכלוסייה השונות מתאפיינים באי-שוויון, ניכור והיעדר דיאלוג. ההפרדה בין יהודים לערבים באה לידי ביטוי במערכת החינוך, בדיור ובתחומי חיים נוספים. הסכסוך הישראלי-פלסטיני מהווה גורם מרכזי בהעמקת תחושת חוסר האמון והפגיעות ההדדית בין הקבוצות, ובכך הוא מקשה על יצירת חברה שוויונית ומשותפת.
השיח האזרחי בישראל
שלוש תפיסות אזרחיות עיקריות מתקיימות במקביל בישראל: הליברלית, הרפובליקנית והאתנו-לאומית.
התפיסה הליברלית מדגישה זכויות פרט ושוויון, אך בפועל זכויותיהם של אזרחים ערבים מוגבלות בהשוואה ליהודים. התפיסה הרפובליקנית רואה באזרחות תרומה למען הכלל, אולם במציאות הישראלית היא מייצרת היררכיה שבה האזרחים הערבים מודרים בשל תפיסה של חוסר תרומה מספקת למדינה. התפיסה האתנו-לאומית, הרווחת במיוחד בישראל, מגדירה את הזהות האזרחית דרך שיוך לאומי-אתני, ומכאן נובעת הלגיטימציה להבחנה בין יהודים לערבים. שלוש התפיסות מתקיימות בו-זמנית ויוצרות מתח מתמיד בין עקרונות השוויון לבין ההעדפה האתנית של הרוב.
החברה המשותפת – התפתחות המושג
המונח "חינוך לחברה משותפת" החליף בהדרגה את המונחים "חינוך לשלום" או "לחיים משותפים", והוא מבקש ליצור אזרחות משותפת ושוויונית במרחב משותף לכלל הקבוצות. בניגוד לחינוך לדו-קיום המתמקד בחיים זה לצד זה, החינוך לחברה משותפת מבקש לטפח שותפות אמיתית המבוססת על תחושת שייכות הדדית. תהליך זה דורש לא רק מערכת חוקים שוויונית אלא גם תרבות דמוקרטית פעילה המושתתת על ערכים של כבוד, סובלנות והכרה באחר.
תפקידה של האקדמיה בקידום חברה משותפת
המוסדות האקדמיים בישראל משמשים זירה מרכזית ליצירת מרחב רב-תרבותי שבו נפגשות קבוצות שונות על בסיס שוויוני יחסית. הם ממלאים תפקיד חברתי ומוסרי בעיצוב שיח ציבורי ובפיתוח מנהיגות חברתית. חשיפת הסטודנטים לאוכלוסיות מוחלשות ולקבוצות מיעוט מאפשרת פיתוח רגישות חברתית, מודעות תרבותית ויכולת לחנך לשוויון ולדמוקרטיה. מכללות להכשרת מורים נושאות אחריות מיוחדת בהכשרת דור מחנכים שיפעל למען חברה סובלנית ושוויונית.
תפקידו של המורה
תפקיד המורה משלב ידע פדגוגי, דאגה לתלמידים וחינוך לערכים. מורים נתפסים כסוכני שינוי היכולים לקדם חינוך לדמוקרטיה, לקיימות ולחברה משותפת. עם זאת, מורים רבים נוטים להימנע מהתמודדות עם נושאים ערכיים ומחלוקתיים, במיוחד כאשר הם משתייכים לקבוצות מיעוט. מחקרים מראים כי מורים ערבים נוטים להימנע מדיון בסוגיות לאומיות או פוליטיות בשל היעדר כלים מתאימים או חשש ממעורבות יתר. תפיסת המורה כמחנך ערכי ולא רק כמורה למקצוע עשויה לחזק את יכולתו להוביל תהליכים של שינוי חברתי.
עמדות סטודנטים לחינוך כלפי חברה משותפת
כדי להוביל שינוי חברתי, על הסטודנטים להאמין בערכי השוויון והדמוקרטיה ולראות עצמם כחלק מתהליך זה. מחקרים קודמים העלו כי האקלים במכללות משפיע על יחסם של הסטודנטים לאחרים: ככל שהאקלים רב-תרבותי ומכבד יותר, כך גוברת הפתיחות, יורדת רמת הדעות הקדומות ומתחזקת תחושת השותפות. עם זאת, קיימת נטייה בקרב סטודנטים ערבים לוותר על ביטויי זהות לאומית כדי לשמור על נוחות חברתית במסגרת המכללה.
שיטת המחקר
המחקר נערך במכללה לחינוך בישראל שבה לומדים סטודנטים יהודים וערבים. השתתפו בו 382 סטודנטים, מהם 237 יהודים ו-145 ערבים. הכלי המחקרי היה שאלון שכלל 56 היגדים בנושאים של שוויון, רב-תרבותיות, שייכות, ידע על האחר ותפיסת תפקידו של המחנך. הנתונים נותחו באמצעות מבחני מובהקות ורגרסיה סטטיסטית.
ממצאים – שותפות אזרחית
נמצא קונצנזוס רחב על כך שאין שוויון מלא בישראל, אולם קיימים פערים בתפיסת עומק הפער ובמשמעותו. שני הצדדים הסכימו כי המדינה אינה מבטיחה זכויות שוות לכל אזרחיה, אך יהודים נטו להאמין יותר באפשרות להשגת שוויון בעתיד. פערים משמעותיים נמצאו ביחס לסמלים הלאומיים ולזהות המדינה: יהודים ביקשו לשמור על אופייה היהודי של המדינה, בעוד ערבים ביקשו הכללה של זהותם הלאומית והתרבותית. לגבי שירות לאומי או צבאי, יהודים ראו בו ביטוי לשייכות אזרחית, ואילו ערבים התנגדו לו מחשש לפגיעה בזהותם הפלסטינית. הבדלים נוספים נמצאו בנושאים כמו הוראת השפה הערבית והכרה בנכבה, שבהם הערבים הביעו תמיכה גבוהה בהרבה מן היהודים. לעומת זאת, בשאלות הנוגעות לייצוג הוגן במוסדות המדינה או שוויון הזדמנויות תעסוקתיות, הדעות היו דומות, והוסכם כי יש לפעול לקידום שוויון כזה.
ממצאים – תפיסת תפקידו של המחנך
הן הסטודנטים היהודים והן הערבים ראו בחשיפה לתרבויות שונות ערך חינוכי מרכזי. שתי הקבוצות תמכו בהעסקת מורים ערבים בבתי ספר יהודיים ולהפך, והביעו מחויבות לחינוך לשוויון ולדמוקרטיה. עם זאת, נמצאו פערים בנכונות לעסוק בנושאים פוליטיים וחברתיים: הסטודנטים היהודים נטו יותר לדון בסוגיות חברתיות ומדיניות, בעוד הערבים נטו להימנע מהן. ההימנעות של הסטודנטים הערבים משקפת קושי להתמודד עם סוגיות זהותיות ופוליטיות הנוגעות למיעוט בחברה הנתונה במתח לאומי מתמשך.
דיון
הממצאים משקפים דפוסים מקבילים לאלו הקיימים בחברה הישראלית הרחבה: הרוב היהודי שואף לשמור על הגמוניה תרבותית ולאומית, ואילו המיעוט הערבי מבקש הכללה ושוויון. עמדות הסטודנטים היהודים מגלות פתיחות מסוימת לשיתוף פעולה חברתי ותעסוקתי, אך הסתייגות בתחומים הנוגעים לזהות הלאומית היהודית. הסטודנטים הערבים נוקטים גישה ליברלית המבקשת שוויון אזרחי, אך מתוך זהירות ואיפוק פוליטי. הפערים הללו מגלמים את המתח בין שיח רפובליקני המעודד שיתוף פעולה לבין שיח אתנו-לאומי המחזק את גבולות הזהות.
המכללות לחינוך מהוות זירה ייחודית ליצירת שינוי חברתי. הן מאפשרות לסטודנטים משתי הקבוצות לפעול יחד בסביבה שוויונית, וכך לטפח הבנה, אמפתיה ורגישות חברתית. באמצעות חינוך לערכים, למודעות תרבותית ולשיח דמוקרטי מעמיק, ניתן להכשיר דור חדש של מחנכים שיפעלו למען חברה משותפת וצודקת.
סיכום ומסקנות
שילוב רב-תרבותיות בהכשרת מורים נדרש כיסוד מהותי ולא קוסמטי בלבד. תוכניות ההכשרה צריכות לשלב למידה קוגניטיבית עם למידה רגשית וחברתית, לעודד רפלקציה עצמית ולהעמיק את ההבנה של ערכים דמוקרטיים מהותיים. חינוך לדמוקרטיה אמיתית מחייב עיסוק כן במחלוקות ובנקודות המפגש בין זהויות, ולא הסתפקות בשיח פורמלי.
המכללות לחינוך נושאות אפוא אחריות עמוקה לעיצוב פני החברה הישראלית העתידית. באמצעות עידוד שיח רב-תרבותי, טיפוח מפגשים בין קבוצות וקידום ערכי סובלנות ושוויון, הן יכולות להצמיח דור מורים המסוגל להוביל שינוי חברתי אמיתי. שינוי כזה עשוי להוות בסיס לחברה שוויונית יותר, שבה המגוון התרבותי נתפס כהון אנושי ולא כמכשול, והדמוקרטיה נבחנת לא רק במישור החוקי אלא גם במישור הערכי והאנושי.
מקור
Hisherik, M., & Paul-Binyamin, I. (2024). The educator’s role in democratic and multicultural societies: Student perceptions at a teacher training college in Israel. Journal for Multicultural Education, 18(4), 330-342.