סיכום בעברית של המאמר: Women's Sense of Responsibility for the Care of Old People: "But Who Else Is Going to Do It?"

סיכום בעברית בהיקף 1,430 מילים של המאמר:

Aronson, J. (1992). Women's sense of responsibility for the care of old people: "But who else is going to do it?" Gender & Society, 6(1), 8–29.

לרכישת הסיכום

מחיר הסיכום: ₪16

זוהי כתובת המייל אליה יישלח הסיכום ולכן חשוב להזין כתובת מייל תקינה ונכונה

תקציר הסיכום

תחושת האחריות של נשים לטיפול בקשישים: "אבל מי עוד יעשה את זה?"

הדפוס הרווח של הטיפול בקשישים

בקנדה, בארצות הברית ובבריטניה הטיפול בקשישים נשען על ההנחה ש"באופן טבעי" המשפחה אחראית לרווחת בניה. השירותים הציבוריים מהווים רק כ-10 עד 15 אחוזים מכלל הטיפול, והם נכנסים לפעולה רק כשהמשפחה חסרה או מותשת. בתקופת המיתון הפך "טיפול בקהילה" לאפשרות מדיניות זולה ומושכת, אך למעשה הוא מסיט את האחריות מהמרחב הציבורי אל המשפחות ובתוכן אל הנשים. הוא ממומן בצמצום ונשען על דימוי מוטעה של קהילה...

מי מטפל בהורים המבוגרים כשהם כבר אינם יכולים להסתדר לבד? ברוב מדינות המערב התשובה כמעט תמיד זהה: המשפחה, ובתוכה בעיקר הבנות. הטיפול בקשישים נחשב לעניין פרטי ומובן מאליו, והשירותים הציבוריים נכנסים לתמונה רק כשהמשפחה כבר אינה עומדת בעומס. אבל מה מרגישות הנשים שנושאות בנטל הזה? האם הן חוות אותו כבחירה חופשית, כחובה או כהכרח שאין דרך לערער עליו? והאם התחושה הזו נובעת מאהבה ונאמנות, או שהיא נבנית מתוך נסיבות חברתיות ומאמונות מושרשות על תפקידה של אישה במשפחה?

המאמר בוחן כיצד נשים תופסות את האחריות לאמהותיהן המזדקנות, ובאילו מצבים הן מרגישות שהן מוכרחות לטפל, גם כשהן שואלות את עצמן אם זה הוגן. השאלה המרכזית היא איך מבנה השירותים הציבוריים, חלוקת התפקידים בין נשים לגברים במשפחה והרגשות של הנשים עצמן משתלבים יחד ומעצבים תחושת מחויבות. כדי לענות עליה רואיינו 28 נשים בטורונטו בסוף שנות השמונים. חלקן טיפלו באמותיהן באותה תקופה, וחלקן נזכרו בטיפול שהעניקו שנים קודם לכן. הראיונות היו פתוחים והתמקדו בחיי הנשים, במשפחותיהן ובתחושותיהן כלפי הטיפול. כך אפשר להבין לא רק מה הנשים עושות, אלא גם איך הן מסבירות לעצמן ולאחרים מדוע הן עושות זאת.