סיכום בעברית של המאמר: Who Needs a Father? Negotiating Biological Fatherhood in British Lesbian Families Using Self-Insemination

תקציר הסיכום

מי צריך אב? משא ומתן על אבהות ביולוגית במשפחות לסביות בבריטניה המשתמשות בהזרעה עצמית

מבוא

בעשורים האחרונים של המאה העשרים התקבלה בבריטניה כמעט כחכמה מקובלת ההנחה שכל ילד זקוק לאב ביולוגי. בשיח הציבורי נתפסות משפחות לסביות עם ילדים כאיום על האבות, משום שהן מצטרפות לנשים היוצרות משפחות ללא אב. ואולם דווקא במשפחות לסביות, ובמיוחד באלה שנוצרו בהזרעה עצמית, מתקיימות כמה מן החקירות הרדיקליות ביותר של מהות האבהות. מגמה מתפתחת בקרב לסביות המשתמשות בהזרעה עצמית היא בחירה בתורמים מוכרים, כדי שהילדים יוכלו לזהות את...

האם ילדים באמת זקוקים לאב? בבריטניה של סוף המאה העשרים הפכה האבהות הביולוגית כמעט לאקסיומה: המדינה חוקקה חוקים שנועדו לחזק אותה, ומשפחות ללא אב, ובהן משפחות של לסביות, נתפסו כאיום על הסדר החברתי. אבל מה קורה כשנשים מקימות משפחה בהזרעה עצמית, בלי רופאים ובלי מרפאות, ובלי קשר מיני בין האם לגבר שתרם את הזרע? במצב כזה מתחדדת ההבחנה בין מי שהוליד ילד לבין מי שמגדל אותו, ומתעורר מרחב חדש לחשוב מחדש על משמעות האבהות, על תפקידי מגדר בהורות ועל השאלה אם משפחה חייבת להתגורר תחת קורת גג אחת.

השאלה המרכזית שעומדת מאחורי הכותרת היא איזה מקום מעניקות לסביות בבריטניה לאב הביולוגי כשהן בונות את משפחתן, ואילו הנחות מסורתיות על אבהות ומשפחה הן מפרות בדרך. כדי לבדוק זאת נשענה החוקרת על ראיונות איכותניים מתוך "פרויקט משפחות הבחירה", שנערכו עם יותר ממאה נשים וגברים שאינם הטרוסקסואלים מרחבי בריטניה, ובהם לסביות ששקלו הזרעה עצמית או כבר עשו אותה. סיפוריהן מראים משפחות שבהן האב יכול להיות אלמוני, מוכר אך רחוק, או שותף מלא בגידול הילדים, וכל אחת מהאפשרויות הללו מציבה שאלות מפתיעות על מהות ההורות.