סיכום בעברית של המאמר: The Effect of Network Density and Homogeneity on Attitude Polarization

תקציר הסיכום

השפעת צפיפות והומוגניות של הרשת על קיטוב עמדות

מבוא

מאז שנות הארבעים של המאה העשרים מנסים סוציולוגים ומדעני מדינה להבין כיצד נוצרות עמדות פוליטיות והצבעה ואיך הן עוברות בין אנשים. בתחילה הוכרה חשיבותן של הרשתות החברתיות, אך בהמשך התמקדו מודלים חדשים בעיקר בכך שהרשת משמשת ערוץ לקבלת מידע פוליטי ולפירושו. עד כה לא נבדק אילו מאפיינים מבניים של הרשת משפיעים על עמדות.

הבסיס התאורטי מגיע מעבודתה של אליזבת בוט על משפחות עירוניות באנגליה (Bott, 1971). בוט מצאה שמשפחות שחולקות...

מדוע אנשים שגדלו באותה מדינה ונחשפו לאותם חדשות מחזיקים בעמדות כה שונות בענייני גזע, מגדר, מוסר וחופש הביטוי? מדעני מדינה וסוציולוגים חוקרים זה עשורים כיצד עמדות פוליטיות נוצרות ועוברות בין אנשים, אך רוב המודלים ראו ברשת החברתית בעיקר צינור להעברת מידע. פחות תשומת לב זכה השאלה אם צורתה של הרשת עצמה, כלומר מי חבר בה וכמה החברים קרובים זה לזה, משנה את מידת האחיזה של האדם בעמדות שאופייניות לקבוצה שלו.

השאלה שעומדת במרכז המחקר היא אם רשתות חברתיות הומוגניות, שכל חבריהן דומים זה לזה, ורשתות צפופות, שבהן הקשרים הדוקים, מגדילות את הפער בין קבוצות חברתיות בעמדות. המחקר מתבסס על רעיונות מחקרי משפחות ורשתות עירוניות מהעבר, ומרחיב אותם ממדגם קטן של גברים באזור אחד אל אוכלוסייה ארצית שלמה. החוקרים ניתחו נתונים מהסקר החברתי הכללי של ארצות הברית משנת 1985. הם בנו סקאלות של עמדות בארבעה נושאים, בדקו את הרשת הקרובה של כל נשאל מבחינת הומוגניות בהשכלה, בגזע, בדת ובמגדר ומבחינת צפיפות הקשרים, ובחנו כיצד הפער בין גברים לנשים, בין דתיים ללא דתיים ובין בעלי השכלה גבוהה לנמוכה משתנה כשהרשת משתנה.