סיכום בעברית של המאמר: The Anti-Sweatshop Movement: Constructing Corporate Moral Agency in the Global Apparel Industry

תקציר הסיכום

תנועת המאבק במפעלי היזע: בניית סוכנות מוסרית תאגידית בתעשיית הביגוד הגלובלית

מבוא: התאגיד כשחקן מוסרי

כותרות העיתונים מדברות על חברות ענק כמו נייקי, וול-מארט וגאפ כאילו היו שחקנים אחידים הפועלים באופן רציונלי כדי למקסם רווחים, ומייחסות להן זכויות וחובות. אבל קשה גם לראות בתאגיד ישות הנפרדת מהיחידים המרכיבים אותו. המתח הזה עובר בספרות על אתיקה עסקית ועל אחריותיות תאגידית, והדרך שבה מבינים את יכולת הפעולה של התאגיד מעצבת את ציפיות הציבור ואת היקף הרגולציה, ובכך את מצבם של עובדים, קהילות וסביבה.

שתי...

נייקי, וול-מארט וגאפ מתוארות בעיתונות כמו אנשים: הן "מחליטות", "מגיבות" ו"מתגוננות". אבל האם תאגיד הוא באמת שחקן אחד, בעל כוונות ומצפון, או רק אוסף של מנהלים ועובדים? השאלה נשמעת פילוסופית, אך התשובה משפיעה על מה שהציבור מצפה מחברות ועל מידת הרגולציה שהמדינה מטילה על ייצור בקצוות העולם, שם נתפרים הבגדים שלנו. המאמר יוצא מהטענה שסוכנות מוסרית אינה תכונה שיש לתאגיד או אין לו, אלא משהו שנבנה בתהליכים חברתיים והיסטוריים. השאלה המרכזית היא כיצד תנועת המאבק במפעלי היזע, שהתעוררה בעקבות חשיפות על תנאי עבודה בקבלני משנה של חברות ביגוד, משנה את האופן שבו מבינים את התאגיד ואת חובותיו. החוקרת בוחנת זאת דרך התפתחות התנועה, מבנה תעשיית הביגוד הגלובלית, קודי ההתנהגות והארגונים שקמו סביבם, ואת הרטוריקה שבה משתמשים גם הפעילים וגם התאגידים עצמם, כולל מקרים מפורסמים של קמפיינים נגד נייקי וגאפ.