סיכום בעברית של המאמר: Realism, Culture and Grand Strategy: Explaining America's Peculiar Path to World Power

תקציר הסיכום

ריאליזם, תרבות ואסטרטגיה גדולה: הסבר לדרכה הייחודית של ארצות הברית אל מעמד מעצמת על

שינוי באסטרטגיה הגדולה

אסטרטגיה גדולה היא זיהוי מודע של יעדי מדיניות החוץ וסדר העדיפויות ביניהם, אומדן המשאבים הקיימים והפוטנציאליים ובחירה בתוכנית שמנצלת אותם להשגת היעדים, בצל איום של עימות מזוין.

התאמה אסטרטגית היא שינוי משמעותי באסטרטגיה הגדולה. מודדים אותה בחמש שאלות: האם התקציב הצבאי עלה או ירד, האם התחייבויות הברית הורחבו או צומצמו, האם הסיוע הזר גדל או קטן, האם המדינה נוקטת יוזמות דיפלומטיות חדשות או מתנתקת מפעילות...

מתי ומדוע מדינות מחליטות לשנות כיוון בהתנהלותן בזירה הבינלאומית? השאלה נשמעת תיאורטית, אך היא נוגעת בהחלטות הגדולות של כל מעצמה: כמה להשקיע בצבא, עם מי להתחבר ובאילו סכסוכים להיכנס. ארצות הברית היא מקרה מרתק במיוחד. אחרי מלחמת העולם הראשונה היא הייתה חזקה מכל מעצמה אחרת, ובכל זאת הסתגרה, דחתה את חבר הלאומים והתרחקה מאירופה. כעשרים שנה מאוחר יותר, בתום מלחמת העולם השנייה, היא נטלה על עצמה מחויבות עולמית קבועה שלא הייתה כמוה בהיסטוריה שלה. האם מה שקבע את הבחירות האלה היה מצב העולם, כלומר חלוקת הכוח והאיומים, או שמא הרגלי החשיבה והערכים שהאמריקנים ירשו מהעבר?

המאמר בוחן את השאלה באמצעות גישה שמשלבת בין שני ההסברים המתחרים: ריאליסטי, המדגיש לחצים חומריים בינלאומיים, ותרבותי, המדגיש אמונות והנחות משותפות. החוקר משווה את שתי התקופות שלאחר המלחמות ובודק, בכל אחת, שלוש דרכי פעולה שעמדו בפני מקבלי ההחלטות בוושינגטון, לרבות אלה שנדחו. הוא נשען על התנהלות הסנאט, נאומים ותכתובות של נשיאים ואנשי מדינה, ועל הספרות ההיסטוריונית, כדי להבין אילו אפשרויות היו בכלל שיקול ראוי בעיני האמריקנים באותה עת, ומדוע.