סיכום בעברית של המאמר: How Democracies Respond to Terrorism: Regime Characteristics, Symbolic Power and Counterterrorism

תקציר הסיכום

כיצד דמוקרטיות מגיבות לטרור: מאפייני המשטר, עוצמה סמלית ומאבק בטרור

מבוא

מחקר הטרור נטה להתמקד באמצעי הנגד עצמם, בהשלכותיהם הנורמטיביות וביעילותם, ופחות בתהליך הפוליטי שמעצב את מדיניות הנגד. הטענה כאן היא שההסבר לתגובת דמוקרטיות לטרור מבית מורכב משני גורמים: עוצמת היסודות הדמוקרטיים של המשטר, ועוצמתו הסמלית של הטרור, כלומר יכולתו לערער את תפיסת המציאות הפוליטית של הציבור ושל מקבלי ההחלטות. ההשפעה הישירה של הטרור, מספר הפיגועים והנפגעים, חשובה פחות מכפי שמקובל להניח. הדיון מתמקד בטרור מקומי, משום...

כשמדינה דמוקרטית מותקפת בטרור, היא ניצבת בפני דילמה קשה: עד כמה מותר לה לפגוע בעקרונות שעליהם היא בנויה כדי להגן על עצמה? ההנחה הרווחת היא שההחלטה נגזרת מהיקף האלימות, ככל שיותר פיגועים ויותר הרוגים, כך התגובה תהיה חריפה יותר. אבל המציאות מבלבלת: יש מדינות שהגיבו בנוקשות קיצונית לקבוצות קטנות וחובבניות, ויש שנשארו מתונות מול גלי טרור קטלניים. המאמר שואל מה בעצם קובע את עוצמת התגובה של דמוקרטיות לטרור מבית: האם מדובר בחוזק היסודות הדמוקרטיים של המשטר, בהיקף הנזק שגורם הטרור, או במשהו פחות מוחשי, במשמעות הסמלית של האירוע בעיני הציבור ומקבלי ההחלטות. החוקרים בנו לשם כך מרחב שבו אפשר למקם את התגובות של מדינות לאורך שני צירים, משפטי ומבצעי, ובחנו באמצעותו מאגר נתונים רחב על 83 דמוקרטיות בין 1946 ל-2008. כדי לבדוק את הטענות לעומק הם עקבו אחר מקרים מפורטים, בהם הטרור היהודי והפלסטיני בישראל, המאבק בטרור בקנדה, באיטליה ובגרמניה, והשוו בין רגעים שבהם המדינה החמירה את מדיניותה לבין רגעים שבהם נמנעה מכך.