Trachtenberg, M. (1991). Gothic/Italian" Gothic": Toward a Redefinition. Journal of the Society of Architectural Historians, 50(1), 22-37.
המושג "גותי" כפי שהוא משמש לתיאור אדריכלות ימי הביניים מגלם בתוכו, באופן בלתי מודע, רעיונות על אנטי-קלאסיציזם ומודרניזם. הרנסנס, שהיה זה שטבע את המונח, תפס את הגותים ככובשי רומא וכמי שהביאו לחורבן התרבות הקלאסית. כך, הגותיקה נתפסה בעיניהם כהתגלמות של אנטי-קלאסיציזם, אך במקביל גם כ"מודרנה", כלומר...
מה הופך את האדריכלות הגותית באיטליה לכל כך שונה, כמעט חידתית, ביחס לאחותה הצפונית? לאורך מאות שנים ניסו היסטוריונים להבין מדוע הבניינים באיטליה של ימי הביניים נראים כל כך אחרת מאלה של פריז, רואן או שארטר, אף על פי שהושפעו מאותן תנועות רוחניות, פוליטיות ואסתטיות. האם מדובר באי הבנה איטלקית של הסגנון הצפוני? בניסיון חיקוי כושל? או אולי להפך: ביצירתיות מקומית עצמאית שמסרבת להיכנע לתכתיבים של סגנון אחד?
השאלה הזו נוגעת בלב הפולמוס ההיסטורי שמלווה את המחקר על האדריכלות הגותית. האם איטליה הייתה באמת חלק מהעולם הגותי, או שמא מדובר בשימוש נקודתי ומושכל במוטיבים גותיים כחלק מתרבות אדריכלית שונה לגמרי? האם המושג "גותי" כפי שהוא משמש לתיאור יצירות באיטליה בכלל תקף, או שמא הגיע הזמן להציע הגדרה מחודשת, נועזת, שתשבור את מוסכמות ההיסטוריה האדריכלית כפי שהורגלנו לחשוב עליה?
מתוך הסקרנות הזו יצאו החוקרים לבדוק לעומק את המבנים המרכזיים של ימי הביניים האיטלקיים, תוך השוואה למקביליהם הצפוניים, בחיפוש אחר דפוסים, שיטות עבודה, קונספציות תרבותיות ורעיונות עיצוביים. הם ניסו לפענח לא רק את הצורות עצמן אלא גם את המנגנונים התרבותיים שהולידו אותן. בשאלות אלו טמון המפתח להבנתה של תקופה שלמה דרך האבן, הקמרון והחזית. מה הם גילו בדרך?
