סיכום בעברית של המאמר: Democratic Competition and Terrorist Activity

תקציר הסיכום

תחרות דמוקרטית ופעילות טרור

מבוא

טרור נפוץ בדמוקרטיות יותר מאשר במשטרים לא דמוקרטיים. כאן נטען שההסבר המרכזי לכך הוא דינמיקה בין קבוצות: קבוצות טרור בעלות אידיאולוגיות שונות מתחרות זו בזו על השפעה פוליטית מוגבלת. הטענה נבדקת בניתוח חוצה מדינות ולאורך זמן של 119 מדינות בין 1975 ל־1997. המשתנה המסביר המרכזי הוא רמת התחרות הפוליטית, והמשתנה המוסבר הוא מספר האירועים הטרוריסטיים הטרנס־לאומיים שמקורם במדינה. טרור מוגדר כאן כשימוש מכוון בכוח או איום בכוח נגד לא לוחמים...

מדוע דווקא במדינות דמוקרטיות, שבהן אפשר להצביע, להפגין, להתארגן ולהשמיע ביקורת בדרכים חוקיות, מתרחשים יותר אירועי טרור מאשר במשטרים סמכותניים? התשובה המקובלת בספרות היא שחירויות אזרחיות, חופש העיתונות או מגבלות על כוחה של הממשלה מקלים על ארגוני טרור לפעול. אבל הסברים אלה אינם מתיישבים זה עם זה, ואינם מסבירים מה גורם לאזרחים במדינה דמוקרטית לבחור באלימות כשיש בידם ערוצים חוקיים. החוקרת מציעה כיוון שונה: אולי העניין אינו טמון במה שמותר בדמוקרטיה, אלא בכך שדמוקרטיה היא זירה של תחרות. קבוצות בעלות אידיאולוגיות מנוגדות נאבקות על תשומת הלב הציבורית ועל השפעה פוליטית מוגבלת, ואולי הטרור הוא אחת הדרכים שבהן הן מנסות להתבלט זו על פני זו. שאלת המחקר המרכזית היא אם רמת התחרות הפוליטית במדינה מסבירה את היקף הטרור שמקורו בה, ואם דינמיקה בין קבוצות היא מה שמניע את התרבותן של קבוצות טרור. כדי לבדוק זאת נערך ניתוח סטטיסטי של 119 מדינות לאורך עשרים ושלוש שנים, בעזרת מאגרי נתונים על אירועי טרור, על קבוצות טרור ועל אופי המשטרים, תוך השוואה בין התחרות הפוליטית לבין ההסברים המקובלים.