סיכום בעברית של המאמר: Behind the Curve: Globalization and International Terrorism

תקציר הסיכום

בפיגור אחר המציאות: גלובליזציה וטרור בינלאומי

הגדרת הטרור

קשה להגדיר טרור, משום שהוא נועד להיות עניין של תפיסה וצופים שונים רואים אותו באופן שונה. קורבנות הפיגוע אינם היעד האמיתי. היעד הוא הממשלות, הציבורים או הקהלים שהמחבלים מבקשים לעורר בהם פחד, הרתעה, תגובת יתר או הקצנה. יש כמה מאפיינים יסודיים. לטרור תמיד אופי פוליטי: הוא מבקש להביא לשינוי באמצעות מעשים מזעזעים. הוא נבדל משימוש אחר באלימות בכך שמבצעיו אינם מדינה, גם כשהם נתמכים בידיה. מדינות יכולות להטיל אימה, אך לפי ההגדרה...

אחרי הפיגועים של 11 בספטמבר 2001 נדמה היה שארצות הברית גילתה מחדש את איום הטרור. ובכל זאת, שנה לאחר מכן, המדיניות שלה המשיכה להישען בעיקר על כוח צבאי ועל דפוסי חשיבה שנולדו בימי המלחמה הקרה, כאילו מדובר באויב מדינתי רגיל. הטרור העכשווי, לעומת זאת, פועל דרך רשתות פיננסיות, אינטרנט, תנועה חופשית בין גבולות וארגונים שאינם קשורים למדינה אחת. מכאן עולה שאלה מרתקת: האם הגלובליזציה, אותו תהליך שמקרב כלכלות, תרבויות ואנשים, היא גם זו שמזינה את הטרור הבינלאומי ומעצבת מחדש את דרכיו ואת מטרותיו? ואם כן, האם הכלים שבהם המערב נוקט כיום מתאימים לאיום מסוג חדש?

החוקרת מבקשת לענות על השאלה כשהיא מציבה את הטרור של ראשית המאה העשרים ואחת בהקשרו ההיסטורי הרחב. לשם כך היא סוקרת את הגדרות הטרור ואת התפתחותו מהמהפכה הצרפתית ועד ימינו, ממיינת את סוגי ארגוני הטרור לפי המניעים שלהם, ומנתחת נתונים סטטיסטיים רשמיים על תדירות התקיפות, קטלניותן ויעדיהן במשך כמה עשורים. על בסיס כל אלה היא בוחנת כיצד הגלובליזציה משנה את האמצעים ואת המטרות של הארגונים, ומה משמעות הדבר לגבי יציבותה של המערכת הבינלאומית.