סיכום בעברית של המאמר: An Investigation of Aided Language Stimulation: Does it Increase AAC Use with Adults with Developmental Disabilities and Complex Communication Needs?

סיכום בעברית בהיקף 1,307 מילים של המאמר:

Beck, A. R., Stoner, J. B., & Dennis, M. L. (2009). An investigation of aided language stimulation: Does it increase AAC use with adults with developmental disabilities and complex communication needs? Augmentative and Alternative Communication, 25(1), 42–54.

לרכישת הסיכום

מחיר הסיכום: ₪16

זוהי כתובת המייל אליה יישלח הסיכום ולכן חשוב להזין כתובת מייל תקינה ונכונה

תקציר הסיכום

בחינת גירוי שפה בסיוע אמצעי תקשורת: האם הוא מגדיל את השימוש בתקשורת תומכת וחלופית בקרב מבוגרים עם מוגבלות התפתחותית וצרכי תקשורת מורכבים?

רקע

בארצות הברית כ-3.5 מיליון בני אדם מעל גיל 15 סובלים מצרכי תקשורת מורכבים, ומוגבלויות התפתחותיות כמו שיתוק מוחין, אוטיזם ולקות שכלית נמנות עם הגורמים השכיחים לכך. אנשים אלה אינם מסוגלים בדרך כלל לתקשר באופן תפקודי בשפה מדוברת. הם נעזרים באמצעים לא סמליים ואידיוסינקרטיים, שקשה להבין במיוחד עבור בני שיח לא מוכרים, ולעיתים גם בהתנהגויות שנתפסות כמאתגרות. מטרת ההתערבות עם מבוגרים אלה היא להגדיל את האופי התפקודי והסמלי של התקשורת שלהם,...

מיליוני מבוגרים ברחבי העולם אינם יכולים לנהל שיחה בדיבור, בין היתר בשל מוגבלות התפתחותית כמו אוטיזם, שיתוק מוחין או לקות שכלית. רבים מהם מתקשרים בהבעות פנים, במחוות ובקולות שקשה להבין מחוץ למעגל הקרוב, ולפעמים אף נתפסים כמתנהגים בצורה מאתגרת. אמצעי תקשורת תומכת וחלופית, כמו לוחות סמלים ומכשירי דיבור, יכולים לפתוח בפניהם דרך להשתתף בשיחה, אבל ללמד מבוגרים להשתמש בהם ביעילות היא משימה קשה. אחת השיטות המוכרות לכך היא גירוי שפה בסיוע אמצעי תקשורת, שבה בן השיח מדגים בעצמו את השימוש בסמלים תוך כדי דיבור, ורק אחר כך מזמין את האדם להגיב. השיטה זכתה לתמיכה בדוחות קליניים, אך כמעט ולא נבדקה אמפירית עם מבוגרים.

המאמר שואל אם השיטה מגדילה את השימוש התפקודי בתקשורת תומכת וחלופית אצל מבוגרים עם מוגבלות התפתחותית וצרכי תקשורת מורכבים. החוקרים פעלו במפעל מוגן קהילתי ובנו שתי קבוצות של אנשים מדוברים ואנשים בלי תקשורת סמלית תפקודית. במשך שנת לימודים שלמה נפגשו הקבוצות פעמיים בשבוע סביב בחירת שירים והאזנה להם. החוקרים ליוו את המפגשים בתסריטים, בלוחות סמלים ובהדגמות, והשוו אותם לתקופות שבהן ההתערבות הופסקה, כדי לבדוק אם התקשורת של כל משתתף משתנה.