מבוא
מאמר זה בוחן בצורה השוואתית את אופן סיקור משברי הפליטים בשני מקרים נפרדים – משבר הפליטים הסורי ב-2015 ומשבר הפליטים האוקראיני ב-2022 – בעיתונים אמריקאיים מובילים. החוקרים, מוחמד אל-נאוואוי ומוחמד חמס אל-מסרי, משתמשים בניתוח תוכן כמותי ומנחים את המחקר מתוך תיאוריה של מסגור בתקשורת. המחקר מתמקד בהבדלים באופן שבו מסווגים הפליטים בתקשורת המערבית, בכך שבגלל מיתוגים אידיאולוגיים וגזעיים נוטה להתקיים סיקור חיובי יותר כלפי פליטים אוקראינים לעומת פליטים סורים, אשר לעיתים מוצגים באור של איום או תוקפנות. המחקר שואף לענות על שאלה האם והאם לא אכן קיימים הבדלים מהותיים באופן שבו מתייחסים לעולים ממדינות שונות על-פי מאפיינים דמוגרפיים, דתיים ותרבותיים.
רקע על המשברים
בהתייחס למשבר הסורי, המחבר מתאר את ההתפרצות של סדרת ההפגנות המסיביות שהחלו ב-2011, בעקבות מהפכת האביב הערבי, שבהן דורשו חירויות וזכויות יסוד. הרפובליקה הסורית עשתה שימוש בכוח מוניטורי בכדי לדכא את המחאה, מה שהביא להתפתחות מלחמה אזרחית מרובת פנים ולמעבר של מאות מיליוני חיילים ואזרחים לפליטה, כאשר מיליוני פליטים נאלצו לברוח מארצם. המחקר מדגיש כי כ-5.6 מיליון פליטים סורים עזבו את המדינה, מה שהופך את המשבר לגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. בהקשר זה, ניתוח מדגיש את המדיניות הבלתי מספקת של מדינות המערב, ובפרט בארצות הברית, אשר לא יישמה מדיניות קליטה הולמת עבור הפליטים הסורים. לעומת זאת, המשבר האוקראיני, שהתפרץ בעקבות הפלישה הרוסית באוקטובר 2022, מתאפיין בהבדלים פוליטיים ותרבותיים. בעוד שהפליטים האוקראינים הם אזרחים אירופיים, לבנים ונוצרים, המוסכמות האמיתיות של הקורבנות נותנות להם זיקה של זכות למציאות הומניטרית, דבר שמוביל לסיקור חיובי יותר בתקשורת המערבית והמערכת הפוליטית, כולל במדינות אירופה שמספקות מסגרת חוקית ותמיכה לקליטתם.
סיקור בתקשורת במערב
המאמר מתאר כיצד המדיה המערבית נוטה להציג את הפליטים במשפחה כפצועים אנושיים מאשר כאיומים. במחקרים קודמים שנערכו במדיה הבריטית, בגרמניה, באוסטרליה ובמדינות נוספות, נמצא כי עיתונים ומקורות תקשורת מובילים משתמשים במסגור שונה בהתאם לאידיאולוגיה – כאשר עיתונים שמאל-נטיים מציגים את הפליטים כקורבנות הזקוקים להגנה, בעוד שהעיתונים הימניים נוטים להציגם כפשעים או כאיומים ביטחוניים. מאמרים מספרים על סיקור של הפליטים בתמונות, בכותרות ובתגובות המובלות – לעיתים קרובות הפליטים מצויירים כקבוצה חד-שמתית, חסרת קול וזיהוי אישי, ובכך מתאפשר תהליך של הפחתת האנושיות (דה-האומניזציה) שלהם. עיתונים מערביים מציגים לעיתים קרובות את הפליטים הסורים כקבוצה מסוכנת, בזמן שהפליטים האוקראינים מוצגים כקבוצת קורבנות המסכנים את חייהם ומתמודדים עם מציאות מלחמתית קשה אך בצורה אנושית ומלאת אמפתיה. ניתוח התוכן הכמותי שבוצע במאמר מצא כי יש שונות בגישות בהיבט הדימוי האנושי – הפליטים האוקראיניים מקבלים יותר התייחסויות אישיות וסיפורים אישיים, כמו גם סיקור שבולט בצורה הומניטרית הכוללת התמקדות במעשי עזרה ותמיכה.
מסגור ותאוריה עכשווית בתקשורת
התיאוריה של המסגור היא הבסיס להבנת האופן שבו נבחרים המרכיבים של הסיפור המדיה ומהותה. לפי אנטמן ואחרים, מסגור הוא תהליך בו נבחרים ומהודרים חלקים מסוימים מהמציאות במטרה להבליט איברים ספציפיים של הסיפור, ובכך לעצב את דעת הקהל בנוגע לנושאים המדוברים. לפי התאוריה, המדיה פועלת לפי שכפלים של נושאים – מבחינת בחירת מילות מפתח, מקורות וציטוטים, מה שמאפשר להדגיש צדדים מסוימים ולהתעלם מאחרים. המחברים מציינים כי מקורות ודיווחים אישיים מהווים כלי חשוב בתהליך המסגור, וכי חשיבות זו מתבטאת בכך שתיאורים אישיים וחד משמעיים יכולים לשנות את תפיסת הקהל לגבי הקבוצה המדוברת. בתוך כך, ניכרת תופעה של הפיכת הפליטים לתמונה אחידה ואנונימית – מצב שמוביל לאפקט הפחתת הילד (Dehumanization) וכן להטיית התיאורים לטובת או נגד קבוצות מסוימות.
הבדלים בסיקור בין הפליטים הסורים לאוקראינים
הממצאים של המחקר מצביעים על נטייה מובהקת של העיתונים האמריקאיים לסגל גישות שונות כלפי שתי הקבוצות. הפליטים האוקראיניים מקבלים סיקור חיובי הכולל הדגשה של סבלנותם, עמידותם וגיבורים אמפתיים, לעיתים תוך התמקדות בסיפורים אישיים, תיאורים של סיוע הומניטרי ואפילו זיהוי של גיבורים מתוך קהילת המיעוטים הנפגעים. לעומת זאת, הפליטים הסורים מתוארים לעיתים קרובות כאיומים, כשהדגש מושם על צדדים של בעיית ביטחון, דבר שעלול להוביל לתמיכה במדיניות סנקציות או הגבלות על קליטתם. מסגרות אלו נבנות באמצעות בחירה מודעת של מילים ומקורות, כאשר יש נטייה להציג את הפליטים הסורים כאלטרנטיבה ל„אנחנו“ לבין גורם חיצוני מסוכן. המחקר בוחן את השאלה האם אכן ניכרת הטיה זו בטקסטים ונותן דוגמה לכך דרך הצגת מקרים בהם נוצלו תמונות וכותרות אשר שיקפו מסגור של איומים לעומת מסגור הומניטרי.
השוואה תיאורטית – מסגור והנחות נוספות
בהמשך לממצאים, המחברים מציגים מספר השערות (H1, H1a, H1b, H1c, H1d) הנוגעות להבדלים במסגור בין הפליטים בסוריה לאוקראינה. ההשערה העיקרית (H1) טוענת כי סיקורי העיתונות יהיו סימפטיים יותר כלפי הפליטים האוקראיניים מאשר הסורים. תת-ההשערות מתייחסות לנושאים מסוימים, כדוגמת הצגת סיפורים אישיים, אזכור של ילדי פליטים, ושימוש במסגרת של משבר הומניטרי, אשר אמורים לחזק את התדמית החיובית כלפי הפליטים האוקראיניים. המחקרים הקודמים מצביעים על כך שהצגת ילדי הפליטים ותיאורים של סבלם עשויים לעורר יותר הזדהות ואמפתיה מצד הקהל, ולכן גם לתרום למסגור הומניטרי, מה שמוביל לתצוגה כוללת של פליטים כאנשים רגילים במצוקה, הזקוקים לתמיכה וסיוע. לעומת זאת, במקרים של סיקור הסורי, ניכרת נטייה להשתמש במסגרת של איומים וביטחון, דבר שמשתף בתהליך השיווקי של תדמית פליטים כמקור לבעיות חברתיות וביטחוניות.
היבטים מתודולוגיים והקשרים תרבותיים
בחינת המחקר לגישה מתודולוגית נסמכת על ניתוח כמותי של תוכן עיתונאי אשר נלקח ממספר מקורות מובילים בארצות הברית. במחקר נבחנה השפה, הבחירות הלקסיקליות, וציטוטי המקורות שנעשה בהם שימוש בעיתונים, ובכך נחשפו דפוסים מסוימים של מסגור שעלו במערכת התקשורת. נדון במושגים של "מסגור מדיה" – אשר מייצגים את כוונות העיתונאים והארגונים התקשורתיים – וכן "מסגור אינדיבידואלי", המתייחס לארכיון אישי של פרשנות אצל הקוראים. התיאוריה מציגה את הפעולה המחברת בין שני המישורים, ובכך מסייעת להבהיר כיצד הסיפור מוצג בסופו של דבר לקהל הרחב.
סיכום הממצאים והשלכות
המחקר מביא למסקנה שהשוני במסגור בין הפליטים התבטא בצורה ברורה – הפליטים האוקראיניים זוכים למסגור הומניטרי מלא, תוך הדגשת סבל, אישיות, ותרומה לקהילה, בעוד שהפליטים הסורים מוצגים במסגרת של איום וביטחון, אשר עלולה לתרום להגברת דעות קדומות וליצירת קיפוח חברתי. מסקנה זו מתמכת במחקרים קודמים שבחנו את אופי הסיקור במערב, ובייחוד בהקשרים שבהם המדיה המערבית הסבירה את סיפורם של הפליטים כהדגמה למחסור בערכים הומניטריים. בנוסף, נמצא כי לעיתים קרובות העיתונים נוטים להפסיק את קולם של הפליטים עצמם, ובמקום זאת מתבססים על קולות של פוליטיקאים וסמכויות, מה שתורם להרחבת הפער בין "אנחנו" לבין "הם".
לקחים ומסקנות לדרך עתידית
מהמחקר עולה חשיבות רבה בהתבוננות מעמיקה בגישות המסגור השונות בתקשורת. הממצאים מציעים כי סטנדרטים קיימים בסיקור ההמוני מובילים להטיה ברורה תוך העדפת קבוצות מסוימות על פני אחרות, מה שמחייב ביקורת מחודשת על אופן ניהול הסיפורים והתקשורת במצבי חירום והומניטריים. המחקר קורא להגברת המודעות הציבורית לאופן שבו נבחרים מונחים, מקורות ודמויות בסיקור המדיה, ולהצעה לשימוש במסגרות שמדגישות את ההומניטריות והאנושיות של כל הקבוצות, ללא קשר למוצא, דת או תרבות.
השפעות חברתיות ופוליטיות
נושא הפליטים מהווה עמוד מרכזי בעיצוב דעת הקהל ובקביעת מדיניות ציבורית, והמחקר מדגיש את המשקל הרב של התקשורת בקביעת גישות חברתיות ופוליטיות. כאשר עיתונאים משתמשים במסגרת של "אנחנו" מול "הם", הם לא רק מעבירים מידע, אלא גם ממפים את הבסיס להבנת המציאות החברתית. במקרים כמו אלו של הפליטים הסורים, כאשר הסיקור מציגם כאיום, הדבר עלול להוביל לקיפוח, להגבלות מדיניות ואף להפליה חברתית. מצד שני, סיקור חיובי ואמפתי של הפליטים האוקראיניים עשוי להניע תמיכה רחבה יותר בקבלת עזרה הומניטרית ובפתרונות קליטה.
סיכום
באמצעות ניתוח תוכן כמותי ומעמיק, מאמר זה מספק נקודת מבט השוואתית על האופן שבו מסגרות תקשורתיות שונות משפיעות על תפיסת הקהל כלפי פליטים. המחקר מדגיש את החשיבות שבהבחירה הלקסיקלית, בשיטות הצגת הסיפורים ובשימוש במקורות אשר מעצבים את הדרך בה הקהל תופס את המציאות. הבדלים אלו במידה רבה מושפעים מערכים תרבותיים, אידיאולוגיים ופוליטיים, כאשר הפליטים האוקראיניים מוצגים כחזקים, אנושיים ומוסריים, לעומת הפליטים הסורים שמדוים במראה של איום וביטחוני. מוזכרים ניתוחים קודמים אשר מדגישים את הפער ההיכר בתפיסת הפליטים במערב, וכן נמסר תיאור של המנגנונים התקשורתיים המסייעים להנחות את הציבור לדעת מהו "נכון" ומהו "מסוכן". המחקר אינו רק מציע השוואה בין שני סוגי סיקור, אלא גם מהווה קריאה לתקן את גישות המסגור בתקשורת, על מנת לקדם סיקור הוגן, אמפתי ומקיף שמכבד את זכויות האדם ומכיר במורכבות המציאות החברתית של פליטים מכל רקע.
מקור
el-Nawawy, M., & Elmasry, M. H. (2024). Worthy and unworthy refugees: Framing the Ukrainian and Syrian refugee crises in elite American newspapers. Journalism Practice, 1-21.