מבוא
המאמר עוסק בהשפעות הגירושין על איכות חינוכם של ילדים, תוך התמקדות בהיבטים האקדמיים והחברתיים-רגשיים. המחברים מציגים את הגירושין כאירוע חיים מורכב שמשפיע על תפקודי המשפחה, כאשר המשמעות החינוכית היא תחום המחקר המרכזי. על רקע העלייה בשיעור הגירושין בעולם, עולה הצורך להבין את ההשפעות האלו על הילדים, שכן החינוך מהווה בסיס מרכזי להתפתחותם ולעתידם הכלכלי והחברתי. המחקר מבוסס על שימוש בגישת מחקר משולבת (mixed-methods) הכוללת סקרים כמותיים וראיונות איכותניים, שמטרתם להעמיק את ההבנה של ההשפעות המגוונות של הגירושין על איכות ההשכלה של הילדים.
מטרת המחקר
המחקר שואף להביא לתובנות מעמיקות על השפעת הגירושין על חינוך הילדים, הן מבחינה אקדמית והן מבחינה רגשית וחברתית. המחברים מציגים את החשיבות שבזהות ההשפעות הללו לא רק עבור הילדים עצמם, אלא גם עבור המורים, המנהל והמקבלי המדיניות, על מנת ליצור מערכות תמיכה מתאימות. המחקר נועד להאיר את האתגרים העומדים בפני הילדים ממשפחות שהתפרקו, ולספק המלצות להתערבויות חינוכיות ומדיניות שיכולות לסייע בשיפור מצבם.
שיטת המחקר
במחקר זה השתמשו בגישת מחקר משולבת, שבה שולבו שני סוגי נתונים: כמותיים ואיכותניים. חלק הכמותי התבסס על סקרים שכללו שאלונים מתוכננים מראש אשר בדקו את הביצועים האקדמיים, היעדרויות ועוד, בקרב ילדים ממשפחות שהתגרשו. המשתתפים בסקר כללו הורים ומורים מרקעים סוציו-אקונומיים מגוונים, דבר שאפשר קבלת תמונה רחבה ומגובשת של ההשפעות על הילדים. הנתונים נותחו באמצעות כלים סטטיסטיים שתיארו ומצאו מתאמים בין משתנים שונים, כמו ביצועים אקדמיים נמוכים והיעדרויות מוגברת בקרב ילדים ממשפחות שהתגרשו.
חלק האיכותני כלל ראיונות מעמיקים עם הורים, מורים וילדים ממשפחות שהתגרשו, במטרה להבין את ההשפעות הרגשיות והחברתיות שמלוות את המצב. במסגרת הראיונות נבדקו תחושות של עוגמת נפש, בלבול וחוסר ביטחון, וכן האופן שבו ילדים מתמודדים עם שינויי המצב המשפחתי והאתגרים החברתיים הנלווים לכך. הנתונים שנאספו נותחו תוך שימוש בגישת ניתוח תמותי, שמאפשרת זיהוי תמות מרכזיות ותגובות חוזרות אצל המשתתפים.
ממצאים
התוצאות של המחקר מחולקות לשני חלקים – כמותי ואיכותני, כאשר כל חלק מספק זווית ראיה שונה אך משלימה לגבי השפעות הגירושין על ילדים.
נתונים כמותיים
א. ביצועים אקדמיים: הסקרים העלו כי ילדים ממשפחות שהתגרשו מציגים רמות ביצועים אקדמיים נמוכות יותר לעומת ילדים ממשפחות שלמות. הנתונים הראו מתאם מובהק בין הגירושין לבין ירידה בציונים במגוון מקצועות, דבר שמצביע על כך שההשפעה משפיעה גם על הלמידה והיכולת להתרכז בכיתה.
ב. דפוסי נוכחות: נמצא כי קיים שיעור גבוה יותר של היעדרויות אצל ילדים ממשפחות שהתגרשו. בממוצע, שיעור הנוכחות של ילדים אלו נמוך יותר, מה שמעיד על קשיים בשמירה על השתתפות סדירה בלימודים.
ג. שינויים בהתנהגות: הנתונים הכמותיים חשפו הופעת בעיות התנהגותיות רבות יותר אצל ילדים ממשפחות שהתגרשו, לדוגמה: בעיות ריכוז, התנהגות מפורעת ועימותים עם חברים לכיתה.
נתונים איכותניים
א. השפעה רגשית: הראיונות העמיקו את ההבנה לגבי ההשפעה הרגשית של הגירושין על הילדים. הילדים דיווחו על תחושות של עצב, בלבול וחוסר ביטחון – רגשות שמשפיעים על יכולתם להתרכז ולהשתתף בפעילויות הלמידה בכיתה.
ב. התאקלמות חברתית: הראיונות עם הורים ומורים חשפו קשיים ביצירת קשרים חברתיים ובבניית מערכות יחסים יציבות לאחר הגירושין. ילדים רבים חווים קושי ביצירת חברויות, דבר שמוביל לתחושת בידוד ואפילו בדידות בסביבת הלימודים.
ג. אסטרטגיות התמודדות: למרות הקשיים, המחקר גילה גם אסטרטגיות התמודדות שהילדים מיישמים כדי להתמודד עם ההשפעות השליליות של הגירושין. חלק מהילדים מחפשים תמיכה במורים ובחברים, אחרים נוקטים בפעילות חוץ-לימודית או מעוניינים לעסוק בתחביבים ופעילויות יצירתיות כדרך לפרוק מתחים.
השוואת ממצאים
המחקר מציג טבלה המשווה בין ממצאים כמותיים ואיכותניים בנוגע להשפעות הגירושין על ההיבטים האקדמיים והחברתיים של הילדים. לדוגמה, נתונים כמותיים מדגישים את הירידה בביצועים האקדמיים והגברת שיעור ההיעדרויות, בעוד שנתונים איכותניים מספקים תמונה עמוקה יותר של הלחצים הרגשיים והחברתיים, וכן מתארים את האסטרטגיות בהן משתמשים הילדים כדי להתמודד עם האתגרים הללו. השוואה זו מראה כי, מעבר להשפעות המידיודיות הנמדדות, קיימים גם גורמים נפשיים וחברתיים שמשפיעים בצורה משמעותית על הצלחתם הלימודית של הילדים.
דיון
הממצאים מציעים פרספקטיבה רחבה ומעמיקה על ההשפעות המורכבות של הגירושין על ילדים. התוצאות הכמותיות, אשר הצביעו על ביצועים אקדמיים נמוכים והיעדרויות מוגברות, תואמות לממצאים ממחקרים קודמים ולהגות תיאוריות כמו "תיאוריית מערכות המשפחה", שקובעת כי פירוק היחידות המשפחתיות משפיע על היציבות הרגשית והלימודית של הילדים. מעבר לכך, התובנות האיכותניות מוסיפות רובד עומק להבנת התחושות והקשיים החברתיים שכרוכים בגירושין, כפי שמוסבר על ידי "תיאוריית המערכות האקולוגיות", המדגישה את ההשפעה של סביבות חברתיות רחבות יותר על התפתחות הילד.
תיאוריות נוספות, כגון "מודל העסקה של לחץ והתמודדות", מסבירות את הדרך בה ילדים מפתחים אסטרטגיות התמודדות כמו חיפוש תמיכה חברתית או פעילות חוץ-לימודית, כדי להקל על הלחץ הרגשי שנובע מהשינויים המשפחתיים. כתוצאה מכך, המחברים מדגישים את הצורך בגישה הוליסטית ובשילוב המשאבים הקיימים במערכת החינוך, המדינה והקהילה, כדי ליצור סביבות תומכות ומכילות עבור הילדים המושפעים מהגירושין.
מסקנות והמלצות
המסקנות של המחקר מצביעות על כך שהגירושין משפיעים בצורה ניכרת על איכות החינוך של הילדים, הן במישור האקדמי והן במישור החברתי-רגשי. הממצאים ממחישים כי ילדים ממשפחות שהתגרשו חווים ירידה בביצועים האקדמיים, שיעור גבוה יותר של היעדרויות, בעיות התנהגותיות וכן קשיים ביצירת קשרים חברתיים. יחד עם זאת, הנתונים האיכותניים מצביעים על כך שלמרות הקשיים, קיימות אסטרטגיות התמודדות שיכולות לתרום להקלה על הפגיעה הרגשית והחברתית.
בהמשך לכך, המחברים מציעים מספר המלצות מעשיות:
יש ליישם התערבויות ממוקדות בבתי הספר, הכוללות שירותי ייעוץ, קבוצות תמיכה ותוכניות חונכות המיועדות לחיזוק יכולות ההתמודדות והחוסן הרגשי של הילדים.
מומלץ להרחיב את ההכשרה המקצועית של המחנכים והמורים, כדי שיתקדמו בהבנה מעמיקה של ההשפעות הרגשיות והחברתיות של הגירושין והדרכים להתמודד עימן בסביבה החינוכית.
יש לקדם שיתופי פעולה בין מוסדות חינוך, משפחות וארגונים קהילתיים, להקמת רשת תמיכה רחבה שמסייעת בהתמודדות עם האתגרים האקדמיים והחברתיים של הילדים.
על הרגולטורים והמקבלי המדיניות להנחות את תכנוני המדיניות כך שיתמקדו בראש ובראשונה ברווחת הילדים, כולל הבטחת גישה שווה למשאבים ותמיכה מתאימה לילדים ממשפחות שהתגרשו.
כדאי לערוך מחקרים נוספים לבחינת גורמים נוספים שעשויים להשפיע על איכות החינוך של ילדים מהסביבה המשפחתית, כדוגמת רמת המעורבות ההורית, המצב הסוציו-אקונומי וההבדלים התרבותיים, כדי לגבש התערבויות ממוקדות ויעילות יותר.
סיכום
בסיכומו של דבר, המחקר מדגיש כי השפעת הגירושין על איכות החינוך של הילדים היא רב-ממדית ומורכבת, המחייבת התייחסות לכל ההיבטים – האקדמיים, הרגשיים והחברתיים. באמצעות שילוב של נתונים כמותיים ואיכותניים, המחברים מצליחים להאיר את המורכבות שבנושא ולהבין לעומק את הקשיים והאתגרים העומדים בפני הילדים. ההמלצות המוצעות במחקר מדגישות את החשיבות של פיתוח מערכות תמיכה הוליסטיות במסגרת בתי הספר ובקהילה, תוך שיפור ההדרכה למורים והרחבת שיתופי הפעולה בין כל הגורמים המעורבים. גישה זו יכולה לתרום ליצירת סביבה חינוכית תומכת ומכילה, שתאפשר לכל ילד, ללא קשר למצב המשפחתי, להגיע להישגים אקדמיים ולפתח מערכות יחסים חברתיות בריאות. המחקר מהווה בסיס חשוב לפיתוח מדיניות חינוכית ומשפחתית מקיפה, אשר תשאף להתייחס לצרכים המיוחדים של ילדים ממשפחות שהתגרשו ולהביא לשיפור כולל באיכות חינוכם ובתחום הרווחה שלהם.
מקור
Suprianto, N., Syukri, S., & Suriyani, E. (2024). Navigating challenges: How divorce affects the quality of children's education. Jurnal Ilmiah Profesi Pendidikan, 9(2), 1270-1276.