קריאת מאמר אקדמי שלם באנגלית אינה משימה פשוטה עבור סטודנטים ואפילו עבור אנשי מחקר מנוסים. הסיבה היא שמאמרים אקדמיים הם בדרך כלל ארוכים, וצריך לקרוא הרבה מהם בזמן קצר, וגם להבין אותם היטב ולזכור את מה שנאמר בהם. כל זה יוצר קושי אפילו אם האנגלית שלכם מצויינת ואפילו אם אתם בקיאים בעולם האקדמי. במאמר הזה נסביר איך לקרוא מאמר אקדמי בקלות כך שהקריאה תהיה מהירה מצד אחד, אבל איכותית מצד שני. בקריאה איכותית הכוונה קריאה שעוזרת להבנה טובה של המאמר, בניגוד לקריאה שבה מתאמצים לקרוא, מתרגמים מילים, אבל בסוף לא בטוחים שהבנו היטב את הרעיון המרכזי של המאמר. אז איך קוראים מאמר אקדמי נכון?
מודעות למבנה המאמר ולתפקיד של כל חלק היא הבסיס להבנת המאמר
הדרך הטובה ביותר לקרוא מאמר אקדמי היא מתוך מודעות למבנה של מאמר אקדמי, ובמיוחד המודעות לתפקיד של כל חלק במאמר. כאשר אנחנו מבינים מה התפקיד של הפרק שאנחנו קוראים אנחנו יודעים למה לצפות בו ולמה לא לצפות בו, וכך אנו יכולים להבין את המאמר טוב יותר. נתחיל.
האבסטרקט – המפתח להבנת המאמר
האבסטרקט (התקציר) במאמר אקדמי הוא התקציר שכתבו החוקרים שכתבו את המאמר, ולכן אתם יכולים לסמוך עליהם שהם כתבו בו את הדברים הכי חשובים לגבי המחקר. האבסטרקט עצמו הוא תמציתי והוא לא מספיק בשביל להבין את המאמר כיוון שחסרים בו פרטים רבים. אבל הוא חשוב מאד מכיוון שהוא אומר לכם כבר בהתחלה מהם הנושאים הכי חשובים במאמר: מה החוקרים רצו לחקור (ולמה זה חשוב), מה הם עשו בשביל לחקור את זה (תמצית שיטת המחקר), ומה היו התוצאות. לעתים מופיעה באבסטרקט גם המסקנה המרכזית. לאחר שהבנו את עיקרי הדברים במאמר באמצעות האבסטרקט, הרבה יותר קל לקרוא את המאמר שבסך הכל מפרט יותר על מה שכבר נאמר באבסטרקט, ומשלים את הפרטים החסרים.
המבוא (Introduction)
מטרת המבוא במאמר אקדמי היא להציג רקע על הנושא הנחקר ומתוכו להציג את שאלת המחקר. בחלק זה החוקרים מתאמצים להסביר מדוע המחקר שלהם מאוד חשוב, ולכן אל תתפלאו אם בחלק זה תמצאו הדגשת יתר על הפער המחקרי (מה לא נחקר עד היום), או הפלגות בנוגע לחשיבות המחקר ושאלת המחקר. החוקרים נאלצו להגזים ולהפריז בחשיבות המחקר ובהדגשת הפער המחקרי שכן אחרת המאמר שלהם לא היה מפורסם. לכן אל תתעמקו בחלקים אלה, שהם חוזרים על עצמם בכל מאמר אקדמי ולא תורמים רבות להבנתו. בקריאת המבוא כדאי להתמקד בהבנת שאלות המחקר, ומה החוקרים מתכוונים לעשות כדי לענות על שאלות אלה. אלו החלקים שיעזרו להבין את שאר חלקי המאמר.
סקירת הספרות
סקירת הספרות (Literature review או Theoretical background) היא החלק שבו החוקרים סוקרים את התיאוריות והמחקרים הקודמים שעסקו בנושא המחקר. חלק זה מאד חשוב מכיוון שהוא בדרך כלל מגדיר את המונחים שבהם נעשה שימוש במחקר. אותם מונחים שקראנו באבסטרקט אבל חסרה לנו הגדרה – מוגדרים ומוסברים בחלק סקירת הספרות, אם המאמר טוב. סקירת הספרות חשובה גם מכיוון שלרוב היא מציגה את התיאוריות שעליהן מתבסס המאמר וחשובות להבנתו.
בסקירת הספרות החוקרים מנסים לעשות שתי משימות סותרות. אחת היא להציג מחקרים קודמים שנערכו בנושא, על מנת לבנות את השערות המחקר ולתמוך בהן. השנייה היא להדגיש את הפער המחקרי, כלומר מדוע המחקרים שנערכו עד כה אינם שלמים וחשוב מאד להשלים אותם (באמצעות המחקר הנוכחי כמובן). כתוצאה מכך שהמשימות האלה סותרות, יכול להיווצר קצת בלבול בחלק סקירת הספרות. בקריאת סקירת הספרות נסו לזהות שני חלקים אלה: (1) מה החוקרים מראים שכבר נעשה? (2) מהו הפער המחקרי שכביכול המחקר הנוכחי מבקש להשלים? הפרדת שתי השאלות האלה תעזור לכם להבין טוב יותר את המחקר בתוך הרקע האקדמי שבו הוא נמצא.
שיטת המחקר
פרק שיטת המחקר (Methods או Methodology) מתאר פשוט מה עשו החוקרים על מנת לבדוק את שאלת המחקר. בחלק זה תמצאו פירוט על איזו שיטת מחקר נבחרה, וכן פירוט על כלי המחקר הספציפיים, ההגדרות האופרציונליות של המשתנים, תיאור האוכלוסייה (היכן ומתי בוצע המחקר, ובקרב מי), ותיאור של הליך המחקר. שימו לב שפרק זה הוא פשוט הרחבה ופירוט של המשפט על שיטת המחקר שקראנו באבסטרקט. באבסטרקט השיטה הוצגה ללא פירוט, אבל כאן אנחנו מקבלים פירוט רב יותר על שיטת המחקר ומה נעשה.
תוצאות
פרק התוצאות (Results או Findings), כשמו, מציג את תוצאות המחקר. בפרק זה החוקרים יציגו את התוצאות של בדיקת ההשערות שהועלו בסקירת הספרות, ולעתים גם ממצאים נוספים. בפרק זה אמורות להיות מוצגות התוצאות ה"יבשות", כלומר – הממצאים עצמם, ללא פרשנות שלהם וללא הסקת מסקנות מהממצאים. לכן בקריאת פרק זה השתדלו בעיקר להבין לגבי כל השערה – האם אוששה, האם הופרכה, או האם אין מספיק נתונים כדי להפריך או לאשש? מה היו הממצאים הנוספים פרט לבדיקת ההשערות?
דיון
מטרת פרק הדיון (Discussion) היא למעשה לענות על שאלת המחקר. איך עונים על שאלת המחקר? משווים בין ממצאי המחקר הנוכחי (שהוצגו בפרק הממצאים) לבין ממצאי מחקרים קודמים (שהוצגו בסקירת הספרות), במטרה להבין מה המחקר הנוכחי חידש ומה הוא מלמד אותנו לגבי שאלת המחקר. השם "דיון" ניתן לו מכיוון שהוא למעשה עורך דיון בין המחקר הנוכחי לבין המחקרים הקודמים. לכן בפרק זה צפו לראות חזרה גם על ממצאי המחקר (בתמציתיות), וגם על הטענות המרכזיות של חוקרים קודמים, שהוצגו כבר בסקירת הספרות. מכל "דיון" כזה בין ממצאי המחקר לבין החוקרים הקודמים, החוקרים יסיקו מסקנות שרלוונטיות לשאלת המחקר. לכן בקריאת הדיון התמקדו בשאלה: מה החוקרים מסיקים מכל דיון בין ממצא של המחקר הנוכחי לבין ממצאים/טענות של חוקרים קודמים?
הדיון בדרך כלל מסתיים במגבלות המחקר והמלצות למחקר עתידי. חלקים אלה לא תורמים רבות להבנת המאמר. הם חשובים, אבל לא מרכזיים להבנה.
מסקנות
פרק זה מסכם בקצרה את מסקנות המחקר (Conclusion). בדרך כלל הניסוח שלו יהיה דומה לזה שהוצג באבסטרקט. ההבדל הוא שלעתים באבסטרקט אנחנו קוראים את המסקנה אבל לא מבינים בדיוק למה הכוונה, אפילו אם אנחנו מבינים היטב את כל המונחים במשפט. זאת מכיוון שהמושגים עוד לא הוגדרו, ועוד לא ברורה לנו המשמעות המלאה של המונחים כפי שמשתמשים בהם במחקר הספציפי הזה. אל פרק המסקנות אנחנו מגיעים לאחר שכבר קראנו את ההגדרות בפרק סקירת הספרות, והבנו בדיוק מה החוקרים חקרו (בפרק שיטת המחקר) ומה הם מצאו (בממצאים), ולכן קל יותר להבין את המסקנות שמסיקים החוקרים מהמחקר.
מבנים אחרים של מאמרים אקדמיים
ומה אם המאמר שלי לא בנוי לפי המבנה הזה? המבנה שהוצג כאן הוא המבנה הבסיסי של מאמר אקדמי מחקרי, והוא המבנה הנפוץ ביותר. עם זאת, ישנם מאמרים אקדמיים רבים שאינם מאמרים מחקריים, ולכן יש להם מבנה אחר. אל דאגה. גם אם המבנה של המאמר שלכם אחר, שימו לב שהחלקים הבסיסיים של המאמר נשמרים, גם אם בשמות אחרים. לדוגמא, אפילו במאמר לא מחקרי יופיע בהתחלה חלק שמגדיר את מטרות המחקר ואת חשיבות המחקר. גם אם לא מופיעה הכותרת "מבוא", חלק זה מקביל למבוא. לאחר מכן, אפילו במאמר עם מבנה אחר, בדרך כלל ייסקרו עבודות קודמות שנערכו בנושא. לכן, אפילו אם לא מופיעה הכותרת "סקירת ספרות", חלק זה מקביל לסקירת הספרות.
בהמשך, החוקרים בדרך כלל יתארו מה הם עשו כדי לחדש על הספרות שהם כרגע סקרו. אפילו אם לא מדובר במחקר אלא, למשל, בניתוח או אינטגרציה של חומר, או כל פעולה אחרת – הם עדיין יתארו מה הם עשו, ולפעמים גם כיצד. חלק זה מקביל לפרק שיטת המחקר. בהמשך, הם כמובן יציגו את התוצאות שלהם. אפילו אם לא מדובר במחקר, אלא, למשל, בניתוח תיאורטי אינטגרטיבי, החוקרים יציגו את הניתוח עצמו. חלק זה מקביל לפרק הממצאים. בסוף, החוקרים יציגו את המסקנות שלהם מהניתוח. לכן, אפילו אם לא מופיעה הכותרת "מסקנות", חלק זה מקביל לפרק המסקנות.
במלים אחרות, אפילו אם מבנה המאמר שונה, בדרך כלל ניתן למצוא בו את אותם חלקים או אותו מבנה כללי, גם אם בשמות שונים או ללא הכותרות. לכן, הבנת מבנה המאמר האקדמי עוזרת להבין את המאמר, כיוון שהיא מסייעת לדעת למה לצפות ולמה לא לצפות בכל חלק, ואיך לקרוא אותו. חושבים שסיכום בעברית יעזור לכם לקרוא טוב יותר ולהבין טוב יותר את המאמר? אל תהססו להזמין סיכום: